שירים (שאול טשרניחובסקי)/ראי אדמה/פסח מדוכים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פֶּסַח מְדֻכִּים / שאול טשרניחובסקי[1]


פֶּסַח מְדֻכִּים בָּאָרֶץ...
                                    לִכְאוֹרָה, הַיָּמִים כְּתִקּוּנָם:
             הָיוּ יְמֵי עֶרֶב-פֶּסַח, וְהָיוּ פְּנֵי חַמָּה מַסְבִּירוֹת
             לְכָל בְּרוּאֶיהָ; וּגְשָׁמִים מְטַפְטְפִים תְּכוּפִים וּצְפוּפִים,
5 פּוֹתְחִים מִתּוֹךְ חִיּוּךְ חַמָּה וְגוֹמְרִים מִתּוֹךְ חִיּוּךְ שֶׁמֶשׁ.
             אֵי מִזֶּה נִדְחֲפוּ בָּאוּ רֵיחוֹת מֵרֵיחוֹת מְשֻׁנִּים,
             רֵיחוֹת עֲדִינִים-עֲדִינִים מֵעֶרֶב לְעֶרֶב גָּבָרוּ,
             קָשֶׁה לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם, רַכִּים וְנוֹסְכִים חֲלוֹמוֹת
             עַל קְצוֹת מֶרְחַקִּים יְרֻקִּים רוֹחֲצִים בְּמַכְחֵלוֹת עִם שֶׁמֶשׁ,
10 פִּנּוֹת חֲבוּיוֹת שֶׁל צְמָחִים נִפְלָאִים וְזָרִים מִתְפַּנְּקִים.
             וְרוּחוֹת עַלִּיזוֹת-קַלִּילוֹת, רוּחוֹת-קֻנְדֵּסִים חֲמִימוֹת,
             מַעֲשֵׂי שׁוֹבָב בִּידֵיהֶן, הִתְחִילוּ מְרַדְּפוֹת עֲנָנִים
             קַלִּים וְרַכִּים וּצְחוֹרִים, פַּחְדָנִיִּים קַלֵּי כְנָפַיִם;
             דְּלָקוּם מִדְּרוֹמִית-מַעֲרָבִית לִפְאַת קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ,
15 כְּאִילּוּ אֵין לָהֶם עוֹד שׂוּם דָּבָר בְּעוֹלָמָם הַנָּהִיר,
             סִיעוֹת סִיעוֹת דָּפָקוּ, כְּעֵדֶר רְחֵלִים נִפְחָדוֹת;
             וְעֶרֶב עִם נֶשֶׁף חֲרִישִׁי קָבְעוּ מְקוֹמָם וְעָמְדוּ
 
            תַּבְנִית הַכָּנָף הָאַחַת שֶׁל צִפּוֹר-אַגָּדוֹת עֲנָקִית,
            מִנִּי קְצֵה הַשָּׁמַיִם עַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם לְרָחְבָּם,
20 תְּחִלָּה לִבְנַת הַנּוֹצָה, אַחַר מַוְרִידָה, עַנְבָּרִית,
            זַעַפְרָנִית, חֲלוּדָה, וְסוֹפָהּ מַתְכִילָה-אֲפֹרָה;
            אוֹ שֶׁהִסִּיעוּ עַב-עָנָן אַחַת קְשַׁת-רֶגֶל וּכְבֵדָה,
            שְׁחֹרָה-מַתְכִילָה בְּאֶמְצַע עַל קְוֻצּוֹת אֲפֹרוֹת-כְּעוּרוֹת
            וְכָל פְּאוֹתֵיהֶן בְּרוֹתְחִים, הַמַּעֲלִים קֶצֶף-קְצָפִים.
25 וּכְשֶהִתְחִילָה זוֹחֶלֶת, הִתְפַּשֵּׁט וְהִגּוֹל-הִפָּרֵשׂ,
            תָּפְסָה אֶת כָּל הָרָקִיעַ כִּירִיעָה אַחַת מַאֲפִירָה,
            עַד שֶׁנָּמַסָּה וּפָרְצָה אַרְצָה בְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת –
            חוֹמָה נְטוּיָה בַּאֲלַכְסוֹן, שׁוֹטֶפֶת, רוֹגֶזֶת, רוֹעֶשֶׁת,
            פָּתְחָה מִתּוֹךְ הָעֲלָטָה וְגָמְרָה מִתּוֹךְ חִיּוּךְ שֶׁמֶשׁ
30 בְּמִפְלְשֵׂי עָבִים קְרוּעִים וּבְמַרְאוֹת שְׁלוּלִיּוֹת קְרִירוֹת.
            עָמְדוּ הַבִּצּוֹת מְחַכּוֹת לְקִבּוּל רַגְלֵיהֶם שֶׁל פָּעוֹטוֹת,
            וְהָאֲדָמָה הַסְּפוּגָה מֵי-בְּרָכָה הִזְדָּרְזָה לְהִתְיַבֵּשׁ,
            נַעֲשֵׂית רַכָּה מְתַפֶּשֶׂת כְּנֶגֶד הָרֶגֶל הַנְּעוּצָה,
            כְּאוֹמְרָה: בָּנִים חֲבִיבִים, הֲרֵי אֲנִי כָּאן לִפְנֵיכֶם
35 עָפָר תַּחַת רַגְלֵיכֶם, הִתְהַלְּכוּ כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם.
 
פֶּסַח מְדֻכִּים בָּאָרֶץ...
               לִכְאוֹרָה הַיָּמִים כְּתִקּוּנָם:
            פָּתְחָה בִּפְסוּקֵי זִמְזוּמָה דְּבוֹרָה זְהַבְהֹבֶת שַׁקְדָנִית,
            צִרְעַת-דְּרָכִים רוֹגֶזֶת וְזַבּוּרִית קְשַׁת-כָּנָף נוֹהֶמֶת;
40 וְאוֹתוֹ שָׁאוֹן שֶׁל פֶּסַח כָּשֵׁר וַהֲמֻלָּתוֹ
            עוֹלִים בְּעוֹלָמָם הֶחָמִים שֶׁל בִּקְתָּה וּבַיִת יְהוּדִי,
            אֲשֶׁר יֵשׁ בּוֹ מֵרִשְׁרוּשׁ הַמַּצָּה הַיְּבֵשָׁה בְּסָדִין
            תָּלוּי עַל גַּבֵּי יַתּוּכִים, שֶׁנִּשָּׂא מִבֵּית הַמַּאֲפִיָּה
            וְנִכְנַס לַחֶדֶר הָעוֹמֵד וּמְחַכֶּה בְּטָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה;
45 לַחַשׁ-לְחָשִׁים שֶל מַגְהֵץ-הַבַּרְזֶל הַפָּגוּם וְיֶתֶר
 
            כָּל כְּלֵי-בַּרְזֶל, לְרַבּוֹת פְּצָצוֹת שֶׁל בַּרְזֶל-הַסִּיגִים,
            פְּלֵטַת מִלְחֲמוֹת-קְרִים, בְּרָגְזָם וּבְהַעֲלוֹתָם
            קֶצֶף בְּרוֹתְחִין שֶׁבְּתוֹךְ חָבִיּוֹת וְגִגִּיּוֹת לְכַשּׁרָם;
            קְרִיצַת-חֲרִיצַת אֲבָנִים, מְלֻבָּנוֹת וְטוֹרְחוֹת בְּשִׁפְשׁוּף
50 קַרְשֵׁי שֻׁלְחָנוֹת וּשְׁרַפְרַף, קַרְנוֹת מַגְרֵפָה וְיַתּוּךְ,
            עוֹבְרִים בְּזֶרֶם שֶׁל מַיִם וּמְמָרְקִים הֶחָמֵץ שֶׁל-חֻלִּין;
            צִלְצוּל צִנְצָנוֹת צְמוּדוֹת צֶמֶד לִכְלִיל אֶחָד צְנֵפָה,
            כְּלִיל אֶחָד: כָּל כְּלֵי הַכֶּסֶף וְכָל כְּלֵי-מַתֶּכֶת לְמִינָם,
            אֲשֶׁר מִבַּעַץ – הַבַּעַץ הַחִוֵּר, וַאֲשֶׁר מִנְּחֹשֶׁת –
55 נְחֹשֶׁת אֲדֻמָּה, וְכֻלָּם מְמֹרָקִים בְּנֶתֶר הַצָּחַר:
            כַּפִּית וְכַף וְסַכִּינִים, כּוֹסוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ, מִמְלָחָה,
            בֵּית-הַחֲרֹסֶת הָעַתִּיק, מִסְנֶנֶת הַטֵּה וּצְבָת-סֻכָּר;
            עוֹנִים בְּצִלְצוּל עַלִּיזִים זֶה לָזֶה, קְשׁוּרִים בְּחֶבֶל
            לֶשֶׁם הַגִּעוּל הַכָּשֵׁר בְּגִגִּיּוֹת בַּלַּן-"הַמֶּרְחָץ";
60 וְקוֹל שֶׁל עֱלִי, הַמִּתְדַּפֵּק עַל דָּפְנֵי מַכְתֵּשׁ וּמְדוֹכָה,
            כָּתוֹשׁ וְדוּךְ אֶת הַמַּצָּה עַד שֶׁתִּדַּקֵּק לְקֶמַח
  
            פֶתַע נָפַל הַדָּבָר! יְהוּדִי שָׁב מִן הָעִיר, בָּהּ
            עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִתְחִילוּ מִתְקַהֲלוֹת קְהִלּוֹת,
            פָּנִים נוֹפְלִים וְחִוְרִים... וּבְעוֹד שָׁעָה קַלָּה, וּפָשְׁטָה
65 רִנָּה בְּחוּצוֹת הַכְּפָר, לֹא הָיָה בַּיִת לֹא יָדָע.
            דִּבְּרוּ, וְשָׁתְקוּ וְדִבְּרוּ – בִּלְחִישָׁה, בְּעֵינַיִם נִפְחָדוֹת;
            קָלְטוּ בַּצָּמָא הַשְּׁמוּעָה, נֶאֶנְחוּ וּפָנוּ אִישׁ לְעֶבְרוֹ,
            בְּעַיִן חוֹשֶׁדֶת הִשְׁקִיפוּ בְּעֵינֵי הַגּוֹיִים הַשְּׁכֵנִים.
            הָפְכוּ הַשִּׂיחוֹת לְלַחַשׁ, נַעֲשׂוּ לַחֲשֵׁי-צְפוּפִים,
70 פֶתַע הִנְמִיכוּ הַקּוֹלוֹת, יְרֵאִים לִשְׁמֹעַ אֶת עַצְמָם,
            מַרְבִּים לְהַזְכִּיר עִיר פְּלוֹנִית וּמַחְסְנֵי רַכֶּבֶת,
            אֶת הַקַּצַפִּים הָרַבִּים, הַפּוֹעֲלִים שָׁם בַּמַּחְסָנּים.
 
            פִּתְאוֹם הָשְׁלַךְ הָס! בַּבָּתִּים, בַּשּׁוּק וּבָרְחוֹבוֹת,
            כְּאוֹתָהּ דּוּמִיַּת-הָאֵימָה שֶׁלִּפְנֵי הַסַּעַר הַקָּרֵב,
75 וְנִגְלָה, נִתְחַוֵּר מְהֵרָה: גַּם הֵם כְּבָר יוֹדְעִים, גַּם הֵמָּה.
            שְׁמוּעוֹת פָּרְחוּ וּבָאוּ, סֻפְּרוּ מִפֶּה אֶל הָאֹזֶן,
            נִמְצָאוּ עֵדֵי-רְאִיָּה, אַחַר-כָּךְ בָּאוּ עִתּוֹנִים...
            פִּתְאֹם בַּבֹּקֶר וְהַשִּׁפְחָה הַשּׁקְצָה מְבַקֶּשֶׁת פִּטּוּרִין.
            לָמָּה? מַדּוּעַ? כִּי כָּךְ! מִבֵּיתָהּ צִוּוּהָ, - עוֹד אָמֶשׁ.
80 וְהִנֵּה גּוֹיִים-מַכָּרִים נִפְגָּשִׁים – כְּלֹא רוֹאִים, מִתְחַמְּקִים,
            עוֹבְרִים בְּעֵינַיִם מוּרָדוֹת, נִתְבָּעִים – וּמְגַמְגְּמִים, פּוֹרְשִׁים.
            גּוֹיִים מִזְדַּמְּנִים בָּרְחוֹב, מִצְטָרְפִים לִכְנוּפְיוֹת, מִתְלַחֲשִׁים;
            עוֹבֵר יְהוּדִי עַל פְּנֵיהֶם – מִשְׁתַּתְּקִים, מְחַיְּכִים אִישׁ לְאָחִיו.
 
            פַּסּוּ הַקּוֹנִים מִשּׁוּק, חָדְלוּ הַלָּקוֹחוֹת מִלָּבוֹא:
85 יִזְכּוּ גַּם בְּלֹא כָּל מְחִיר... הַשָּׁעָה תַּגִּיעַ מִמֵּילָא...
            קוֹנִים אַךְ דְּבָרִים אֵין לִדְחוֹת בַּמֶּשֶׁק וּבִלְתָּם אִי-אֶפְשָׁר.
            נִכְנָס יְהוּדִי בִּדְבָרִים עִם גּוֹיִים-חֲסִידָיו – אֵין בְּפִיהֶם
            מַה לְהַגִּיד: דִּבּוּרִים חֲטוּפִים וְדַלֵּי-מַשְׁמָעוּת.
            עַיִן לֹא נִתְקְלָה בְּעַיִן: זֶה יָצוּד אֲרֻּכּוֹת מֵעֻמְקָהּ,
90 וְזֶה שֶׁכְּנֶגֶד – מוֹרִידָהּ, אוֹ שֶׁמִּתְחַצֵּף בְּיוֹתֵר;
            שְׁנֵיהֶם, שְׁנֵיהֶם מְבִינִים אֶת הָעֲתִידוֹת, הַבָּאוֹת.
            יְהוּדִים בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם – נִתְרַכְּכוּ הַלְּבִבוֹת, נִתְקָרְבוּ;
            מְאַחֲרִים זֶה אֵצֶל זֶה וּמַאֲרִיכִים בְּיָחַד.
            מַרְבִּים בְּלַחַשׁ-טְמִירִין, מִתְיָעֲצִים, פּוֹרְשִׂים כַּפַּיִם,
95 אֶלָּא שֶׁקּוֹלָם מַנְמִיכִים – וּבְיִחוּד בִּפְנֵי הַתִּינוֹקוֹת,
            בְּדִבּוּר וְדִבּוּר נִזְהָרִים בִּפְנֵיהֶם, וּבָמוֹ מַבִּיטִים
            בְּחִבָּה יְתֵרָה נִפְחֶדֶת, מְנַגְּבִים בִּגְנֵבָה הַדְּמָעוֹת.
            חָוְרוּ כָּל פָּנִים, נִזְדַּקְּנוּ, קוֹמָתָם נִתְכּוֹפְפָה בְּלִי מֵשִׂים.
            רַעַשׁ בָּרְחוֹב – וּמַלְבִּינִים, קוֹל רָם כִּי יִשָּׁמַע – יֶחֱוָרוּ.
100 גַּם בֵּיתֵנוּ נִשְׁתַּתֵּק וְהָגוּ פִּנּוֹתָיו אַךְ אֵימָה.
 
            אֵימָה גְּדוֹלָה חֲרִישִׁית, אֵימָה מְיַבֶּבֶת וּבוֹכָה
            בְּקוֹלוֹ שֶׁל סַבָּא, עַל סֵפֶר הַתְּהִלִּים יִתְמוֹגֵג בִּדְמָעוֹת.
            נִפְסַק שִׁירוֹ שֶׁל אַבָּא, נִפְסַק הַזֶּמֶר לְעוֹלָם,
            אֵין "אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא", אֵין "אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי"...
105 פַּעַם, כְּשֶׁצָּבְאוּ הַיְלָדִים עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן הָרָחָב,
            הָיוּ מַשְׁקִיפִים עַל פְּנֵי הָרְחוֹב וְהַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה,
            עָבְרָה בְּשָׁאוֹן כִּרְכָּרָה וּצְפוּפִים עָלֶיהָ "הַגּוֹיִים",
            רָאוּ אֶת הַתִּינוֹקוֹת וְזָרְקוּ כְּלַפֵּיהֶם אֲמָרִים
            בְּחֻצְפָּה וּבְצָהֳלָה גְּדוֹלָה. וְאֶת הָאֲמָרִים לֹא תָּפְסוּ
110 אָזְנֵי הַיְלָדִים; וְאוּלָם, כְּשֶׁאֵלֶּה הִתְחִילוּ מַעֲבִירִים
            כַּף-יָד מוּשָׁטָה עַל גְּרוֹנָם וְחוֹזְרִים מַעֲבִירִים עַל גְּרוֹנָם –
            פָּנוּ אֶל אִמָּם בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה, וְנִזְדָּרְזָה
            לְהַתִּיק אוֹתָם מִמְּקוֹמָם, וְהִיא הֶחֱוִירָה וְצָרְרָה
            אוֹתָם בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ, הִתְחִילָה בּוֹכָה בַּמִּסְתָּרִים.
 
115 פַּעַם, בִּמְאֻחָר בַּלַּיְלָה, בָּא הֶעִירַנִי מִשְׁנָתִי
            אַבָּא, וְהִלְבִּישַׁנִי חַמִּים מִצִּנָּה מְאֻחֶרֶת,
            תָּפַס בְּיָדִי, וּבְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה הַפָּנָס, שֶׁשִּׁמֵּשׁ
            לָנוּ לְמָאוֹר בַּלֵּילוֹת, כְּשֶׁאָנוּ מְהַלְּכִים בַּחוּצוֹת.
            כָּךְ נְהָגַנִי אֶל דִּיר הָעֵצִים וַאֲרִיחֵי-הַגָּלָל
120 דֶּרֶךְ הַפְּרוֹזְדּוֹר הַגָּדוֹל, כִּי הָיָה דִּיר סָמוּךְ לַתַּנּוּר,
            וְכָל חַלּוֹנוֹתָיו אֲטוּמִים בִּלְבֵנִים מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים.
            וְהִנֵּה בַּדִּיר מִשְׁפַּחְתֵּנוּ: הַדּוֹדִים, הַדּוֹדוֹת וְסַבָּא,
            וְכָל הַיְּלָדִים הַגְּדוֹלִים מִבְּנֵי שֵׁשׁ שָׁנִים וָמַעְלָה.
            שְׁנַיִם פָּנָּסִים הֵאִירוּ, וְנֵרָם מְכַרְכֵּר וּמְפַזֵּז,
125 מַרְקִיד צְלָלִים מִצְּלָלִים מְשֻׁנִּים עַל גַּבֵּי הַקִּירוֹת
            וְעַל פְּנֵי הַתִּקְרָה הַגְּבוֹהָה, צִלְלֵי בְּנֵי- אָדָם וְכֵלִים,
            צֵל מִתּוֹךְ צֵל מְקֻפָּחִים, וְיוֹצְאִים בִּמְחוֹלוֹת מוּקְיוֹנִים,
            אֵבֶר מִזֶּה מַאֲרִיכִים וּמְקַצְּצִים בְּאֵבֶר מִשְׁנֵהוּ.
 
            עוֹמְדִים הָיִינוּ מִסָּבִיב לְשׁוּחָה צָרָה-עֲמֻקָּה,
130 נַעֲרֵי דּוֹדִי הַגְּדוֹלִים בָּהּ טָרְחוּ מְעֻמָּדִים עַל שְׁלַבֵּי
            סֻלָּם צַר וּמְשֻׁלְשָׁל. וְעָמְדָה תֵּבָה שֶׁל פַּחִים,
            תֵּבָה שֶׁל סֻכָּרִיּוֹת, אֲרוּזָה הֲדוּקָה בְּחֵבֶל;
            אַחַר עָלוּ הַנְּעָרִים, נָטְלוּ שַׁרְשֶׁרֶת וְשִׁלְשְׁלוּ
            אוֹתָהּ הַתֵּבָה לְמַטָּה – הַבּוֹרָה. וְכָךְ פָּתַח סַבָּא:
135 "רְאוּ יַלְדֵי חֶמֶד, וְזִכְרוּ! וּבְאִם יְחַיֵּיכֶם הַקָּדוֹשׁ, -
            בָּרוּךְ הוּא, וִחְיִיתֶם – פֹּה תִּמְצְאוּ כָּל אֲשֶׁר לָנוּ:
            כֶּסֶף וְזָהָב וְתַכְשִׁיטִין; אַךְ זִכְרוּ: בַּפִּנָּה הַפּוֹנָה
            כְּלַפֵּי מִזְרַח... בְּפִנָּה, בְּדִיר הָעֵצִים – בַּפִּנָּה!"
            וְדוֹדִי וְאַבָּא וְהַנְּעָרִים מִלְאוּ הַבּוֹר מֵחֻלְיָתוֹ,
140 אַחַר הֵבִיאוּ אֲרִיחִים שֶׁל צְפִיעֵי-הַבָּקָר וְסִדְּרוּם
            לְמַעְלָה, עַל גַּבֵּי הַשּׁוּחָה, וְלֹא הָיָה לְהַכִּיר הַמָּקוֹם.
            אֵין אֲנִי זוֹכֵר אֵיךְ שַׁבְתִּי, וְאֵימָתַי שַׁבְנוּ מִדִּיר זֶה.
            אָרְכוּ הָרְגָעִים כְּיָמִים, וְהַיָּמִים אָרְכוּ כְּשָׁנִים,
            בָּאוּ וְנִתְקַיְּמוּ אָז בָּנוּ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה:
145 "בֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב, וְעֶרֶב – מִי יִתֵּן
            בֹּקֶר "... וְעָבְרָה הָרִנָּה: כְּבָר קָבְעוּ הַשָּׁעָה לְאַלְתַּר,
            קָבְעוּ בְּדִיּוּק הַיּוֹם: יוֹם שֵׁנִי, הַשֵּׁנִי לַפַסְחָא.
            וְעָיְפָה נַפְשֵׁנוּ לַהוֹרְגִים! עַד שֶׁנִּתְעוֹרְרָה אִמָּא:
            "יוֹתֵר אֵינֶנִּי יְכוֹלָה. מָתַי? – יָבוֹאוּ – יָבוֹאוּ!
150 יִרְצְחוּ נַפְשִׁי, יְרַטְּשׁוּ, יִשְׁחֲטוּ בְּסַכִּין פְּגוּמָה,
            יַעֲשׂוּ בִּי אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ! אַךְ אֶת הַטַּף, אֶת הַפָּעוֹטוֹת...
            לֹא, זֹאת... אֵינֶנִּי יְכוֹלָה... נִמָּלְטָה הָעִירָה... בָּרֶגֶל
            אֶל מוֹשְׁבוֹת הָאַשְׁכְּנַזִּים"... וְסַבָּא עָנָה וְאָמַר:
            "אֵין חַיָּה טוֹרְפָה בָּעוֹלָם אֲשֶׁר לֹא תָּחוּס עַל יָלֶד!"
155 אוֹתוֹ עֶרֶב הִתְחַמֵּק אַבָּא וּבְיָדָיו הַפֶּלֶס,
            וּכְשֶׁשּׁב הֵבִיא בְּיָדָיו חֲבִילָה שֶׁל בְּגָדִים בְּאַמְתַּחַת.
            אִמָּא נָפְלָה עָלֶיהָ, הִפְשִׁיטָה הַיְּלָדִים וְהִלְבִּישָׁה
 
160 שׁוּב, אֲבָל בִּגְדֵי אִכָּרִים, גַּם הִיא לָבְשָׁה בִּגְדֵי אִכָּרִים.
            וּבוֹ בַּלַּיְלָה, מִיַּד עִם חֲצוֹת, בָּא הִתְדַּפֵּק עַל חַלּוֹן
            שׁוֹאֵב-הַמַּיִם פָּנָס, וְאִמָּא יָצְאָה וְהַיְּלָדִים,
            זָרְקָה עַצְמָהּ אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה הַמְּצֻנָּן הַבָּהִיר...
            וְאַבָּא נָטַל הַפֶּלֶס וְסַבָּא תִּקֵּן הַמַּגְּזֵרָה.
 
            וְסַבָּא הָלַךְ וְהֵבִיא וְהִכְנִיס הַמַּצָּה לַבַּיִת,
            אַחַר הָלַךְ, בְּגַפּוֹ, עַד קְצֵה כָּל-הַכְּפָר, וְשָׁם שָׁאַב
165 מַיִם אֶל תּוֹךְ דְּלִי חָדָשׁ... וְיָשַׁב לַסֵּדֶר וְעָרַךְ,
            בַּחֲלוּקוֹ הַלָּבָן וְעַל כַּר שֶׁל פְּלוּמַת אַוָּזִים. –
            מִנְיַן זְקֵנִים נִתְכַּנְּסוּ לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ לִתְפִלָּה.
            וְאַחֲרֵי פַּת-צָהֳרַיִם עַל כֻּפְתּוֹת וְעַל כָּל פְּרָטֵי פְּרָטִים
            פָּנָה סַבָּא לַדִּיר וּבִקֵּשׁ וּמָצָא בּוֹ קֶרֶשׁ,
170 וַיַּצִּיבֵהוּ בַּפְּרוֹזְדוֹר. וְחָזַר סַבָּא הַחַדְרָה,
            מָצָא שַׂק הָאֱגוֹזִים, הַטְּמוּנִים לַיְּלָדִים וְלָאוֹרְחִים,
            לָקַח כַּמָּה שֶׁלָּקַח וְשָׁב אֶל הַפְּרוֹזְדוֹר, וְהִתְחִיל
            מְשַׂחֵק בְּמִשְׂחַק-אֱגוֹזִים, מַעֲשֵׂה פָּעוֹטוֹת בַּחַגִּים.
            וְהָאֱגוֹזִים מִדַּרְדְּרִים, מִתְגַּלְגְּלִים עַל גַּבֵּי הַקָּרֶשׁ,
175 קוֹפְצִים וְגוֹלְשִׁים וְנָחִים עַל גַּבֵּי הָרִצְפָּה הַנְּקִיָּה,
            נָחִים בַּאֲשֶׁר יִפֹּלוּ מִסָּבִיב לַקֶּרֶשׁ הַמְּהֻקְצָע.
            וְסַבָּא נוֹשְׁרוֹת דִּמְעוֹתָיו, נוֹפְלוֹת מִדַּרְדְּרוֹת גַּם הֵנָּה,
            נוֹזְלוֹת עַל גַּבֵּי הַקֶּרֶשׁ, וְנִתְעַרְבְּבוּ אֱגוֹזִים וּדְמָעוֹת.
            וְסַבָּא מְשַׂחֵק וְאוֹמֵר: "לְמַעַן פָּעוֹטוֹת יִשְׂרָאֵל,
180 בְּנֵי הָאִמָּהוֹת הַכְּשֵׁרוֹת! לְמַעַן צֹאן קָדָשֶׁיךָ!
            וְשׂוֹנְאֵי-יִשְׂרָאֵל לֹא יִזְכּוּ, לְעוֹלָם וּלְעוֹלָם לֹא יִזְכּוּ
            לִרְאוֹת בַּיִת יְהוּדִי שֶּׁאֵין בּוֹ מִסֵּדֶר שֶׁל פֶּסַח,
            בַּיִת יְהוּדִי שֶּׁיֶּחְסַר פָּעוֹטוֹת מְשַׂחֲקִים בְּשִׂמְחָה!"
 
            וּבַשֵּׁנִי לַפַּסְחָא, מִיָּד עִם גְּמַר תְּפִלַּת הַגַּלָּח,
185 וְכָל הַפַּעֲמוֹנִים מִתְמוֹגְגִים בְּצִלְצְלֵי תְּרוּעָה וְשִׂמְחָה,
 
            פֶתַע נִשְּתַּתְּקוּ בַּצְּרִיחַ... וְעוֹד שָׁעָה קַלָּה וְהִתְחִילוּ
            בּוֹקְעִים קוֹלוֹת-מְהוּמָה מִמְּצִלּוֹת הַצְּרִיחַ הַגְּדוֹלוֹת,
            קוֹלוֹת קוֹרְאִים עֲצָרָה... וְהַקָּהָל מִזְדָּרֵז וְנֶחְפָּז
            אֶל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְפָלוּשׁ הַכְּנִיסָה הַמְּלֵאָה לָהּ אָדָם.
190 צָצוּ פִּרְחָחִים בְּסִיעוֹת, נִשָּׂאִים בִּתְרוּעָה וּשְׁרִיקָה
            כְּנֶגֶד הֶהָמוֹן הַסּוֹעֵר, מְקַפְּצִים וּמְדַלְּגִּים מְשֻׁנּוֹת:
            קוּמוּ וְנַכֶּה בַּיְּהוּדִים! וְהֶהָמוֹן הוֹלֵךְ וְגָדוֹל –
            בָּאָה הַשָּׁעָה הַקְּבוּעָה, מְחַכִּים לָאוֹת וְיַתְחִילוּ...
            וְהִנֵּה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת, אֲשֶׁר בְּאֶמְצַע הַכְּנִיסָה,
195 וְיָצָא הַגַּלָּח וַסִילִי, מִשּׂוֹנְאֵי-יִשְׂרָאֵל מֻבְהָקִים,
            הוּא וְכָל הַתְּרָפִים, הַצְּלָמִים, תִּימוֹרוֹת וּמַחְתַּת-הַלְּבוֹנָה,
            יָצָא בְּבִגְדֵי שְׂרָד-חָגָא, וּבְיָדָיו הַצֶּלֶב הַגָּדוֹל,
            דִּבֵּר אֶת אֲשֶׁר דִּבֵּר, וְהִשְׁבִּיעַ הָעָם... וַיָּפוּצוּ
            כָּל הָעָם אִישׁ לְעֶבְרוֹ, וְרַק הַפִּרְחָחִים הֵם סָקְלוּ
200 כָּל חַלּוֹנוֹת הָעִבְרִים, לֹא נִשְׁאַר חַלּוֹן, כִּי נֻפָּצוֹ.
            אַחַר שָׁקַט הַכְּפָר
               וְהַיָּמִים שָׁבוּ לְקַדְמָתָם.
            שָׁבוּ הַגְּבִירִים מֵאֵצֶל מוֹשְׁבוֹת הָאַשְׁכְּנַזִּים,
            אִמָּא שָׁבָה גַּם הִיא. וְזֶה פָּנָס בָּא עַל שְׂכָרוֹ.
205 וְכָךְ אָמַר סַבָּא: אַל יֵאוּשׁ! כִּי מִי אֲשֶׁר בָּרָא הַפֶּסַח
            וַדַּאי שֶׁבָּרָא גַּם מִי אֲשֶׁר יִשְׁמֹר עָלָיו לַעֲשׂוֹתוֹ,
            מִבִּלְעָדֵינוּ מִי יִשְׁמֹר? כִּי אֵין בִּלְעָדֵינוּ לַעֲשׂוֹתוֹ.
            וַנְקַא הוּא יַעֲשֶׂנּוּ עַל גּוּרֵי-חֲזִירִים מְחֹרָכִים?
            וְשֶׁמָּא צָרְפַתִּי עַל נִבְלַת שְׁפַנֵּי-הַמַּרְבֵּק וּצְלוּיִים,
210 פֶּסַח כָּשֵׁר, כַּכָּתוּב "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים", – לֹא אָנוּ?
            בּוֹרֵא הַפֶּסַח הוּא יִשְׁמֹר אֶת שׁוֹמֵר-הַפֶּסַח וְאֶת אַרְצוֹ...
            פֶּסַח לְדוֹרוֹת, וְאָנוּ אֻמָּה לְדוֹרוֹת. אַל יֵאוּשׁ!
 
תל-אביב 22.2.39

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.

  1. ^ (כ"ע) בוסתנאי, שנה י (תרצ"ט); (ח) ראי, אדמה (ת"ש); (ט) שירים (תש"ג)