שירים (שאול טשרניחובסקי)/כתבי ש. טשרניחובסקי/שלש אמתות

שָׁלשׁ אֲמִתּוֹת / שאול טשרניחובסקי

שָׁלשׁ אֲמִתּוֹת יֶשְׁנָן בָּעוֹלָם;
אֱמִת אֱמִת וְנָגְהָהּ שֶׁלָּהּ:
אֱמֶת־הַגְבוּרָה,
אֱמֶת־הַכֹּחַ
וֶאֱמֶת־הָאֱמֶת – אֱמֶת־הַנּוֹי.
דּוֹר דּוֹר אוֹחֵז בְּאַחַת מֵאֵלֶּה,
כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ חַיָּה, וְרוּחוֹ לֹא תֵלֶא,
דּוֹרוֹת חָלָפוּ, וְדוֹר אוֹמֵר לָבֹא.
 
שָׁלשׁ אֲמִתּוֹת יֶשְׁנָן בָּעוֹלָם;
אֱמֶת אֱמֶת וְזִיוָהּ שֶׁלָּהּ:
אֱמֶת־הַיָּחִיד,
אֱמֶת־הָרַבִּים
וֶאֱמֶת־הָאָדָם – אֱמֶת הַכְּלָל.
אֻמָּה, אֻמָּה תְּבָרֵר לָהּ אֱמֶת,
תְּפַתְּחָהּ וּתְשַׂרְּדָדהּ – עַד תֵּלֵךְ בָּהּ תֶּמֶס.
וּמִי הִיא הָאֻמָּה הָעוֹלָה בַגַּל!
 
שָׁלשׁ אֲמִתּוֹת יֶשְׁנָן בָּעוֹלָם;
אֱמֶת אֱמֶת וְזִיוָהּ שֶׁלָּהּ:
אֱמֶת הַיָּחִיד – אֱמֶת־הַכֹּחַ,
אֱמֶת־הַתּוֹרָה – אֱמֶת־הָרַבִּים
וֶאֱמֶת־הַיֹפִי – הִיא אֱמֶת־הַכְּלָל.
אֱמֶת־הַיָּחִיד הִיא אֱמֶת־הַזָּדוֹן,
אֱמֶת־הָרַבִּים, וּקְלָלָה בָהּ תָּדוֹן,
וֶאֱמֶת־הַיֹּפִי הָעוֹלָה אֶל עָל...