שירים (שאול טשרניחובסקי)/כתבי ש. טשרניחובסקי/על חרבות בית-שן

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

עַל חָרְבוֹת בֵּיִת-שָׁן / שאול טשרניחובסקי

   ויבאו פלשתים... וימצאו את שאול... ויכרתו את ראשו... ואת גויתו תקעו בחומת בית-שן (שמואל א', ל"א)
כִּי יִכְבּוּ עַל חֶרְמוֹן הָהָר
נְגֹהוֹת בֵּין-הָעַרְבָּיִם,
כְּתֹם רֹן הַזָּמִיר הַשָּׁר,
וּכְהִדֹּם מַבּוּעַ הַמָּיִם;
 
עֵת דּוּמָם יָנוּחַ הַגָּן,
יִכָּנֵף זֵפִיר בֵּין הֶעָלִים, –
עַל עִיֵּי מַשּׁוּאוֹת בֵּית-שָׁן
יִנָּטוּ מִסָּבִיב הַצְּלָלִים.
 
דּוּמִיַּת הַקֶּבֶר בַּכֹּל,
עֲטַלֵּף יְרַפְרֵף לוֹ חֶרֶשׁ...
צֵל מֶלֶךְ בְּצַעֲדֵי אֵין-קוֹל
שָׁם יִתְעֶה, בֵּין סֶלַע וָטֶרֶשׁ...
 
וּלְאִטּוֹ הוּא עוֹלֶה בַתֵּל
בִּדְמִי לֵיל עֲרִירִי-הָעָיִן,
חֲגוּר כְּלֵי-מִלְחַמְתּוֹ הַצֵּל,
בִּנְדָנוֹ הַשֶּׁלַח רַק אָיִן.
 
וּכְבָר רַד גַּם כּוֹכַב-הַצִּיר,
כַּסַּפִּיר שְׂפַת יָם-הַמֶּלַח,
בַּפָּז שָׁם יִתְנוֹסֵס הַשְּׂנִיר –
וְהוּא טֶרֶם מָצָא הַשֶּׁלַח.
 
גַּם אַפְסֵי פְאַת קֶדֶם בָּאוֹר,
יָנוּסוּ צְלָלִים וַעֲנָנִים, –
אָז יִרְגַּז צֵל שׁוֹכְנִי הַבּוֹר,
אַף יֶחְוְרוּ רָשְׁמֵי הַפָּנִים.
 
וִינוֹפֵף הַיָּד, יַחֲרֹק שֵׁן,
מֵעֵינָיו נִשְׁקֶפֶת הָאֵימָה:
"אִנָּקְמָה!"... בְּהָדָר וְחֵן
יוֹפִיעוּ גַבְנוּנִים וּשְׁדֵמָה...
 
בַּלֵּיל בַּלֵּיל אָנָה וְאָן
יִתְהַלֵּךְ צֵל שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ
בֵּין עִיֵּי מַשּׂוּאוֹת בֵּית-שָׁן,
וְעֵינָיו מְבַקְּשׁוֹת הַשֶּׁלַח.
 
כִּי יָבוֹא יַגִּיעַ הָאוֹת,
וִישֵׁנֵי הַקֶּבֶר יָקִיצוּ,
אָז יִמְצָא הַחֶרֶב הַזֹּאת,
אֵשׁ נִקְמַת-עַד עֵינָיו יָפִיצוּ.
 
"הוֹי, חֵילִי! – "הִנֵּנוּ!" – ""הַכֹּל
לְחֶרֶב נוֹקֶמֶת לְטֶּרֶף!! "
וְאֵל אֵלִים אָז יַרְעֵם בְּקוֹל
וְיִקְרָא לִמְשִׁיחוֹ אָז: הֶרֶף!
 
שָׁמַיִם וָאָרֶץ וּתְהוֹם!
כֹּה אָמַר אֱלֹהִים גַּם יָקֵם:
סָלַחְתִּי לְכָל שׁוֹפְכֵי הַדָּם!
סָלַחְתִּי, כִּי בְחֶסֶד אִנָּקֵם!
 
אודיסה, 1898