שירים (שאול טשרניחובסקי)/כל שירי/הגליל

הַגָּלִיל... / שאול טשרניחובסקי

וְלִיהוּדָה קַלָּס?! בָּגְדָה
בֵּאלֹהֶיהָ יְהוּדָה:
עַל כָּל הָרֶיהָ מִנְזָרִים
וּכְנֵסִיּוֹת בַּעֲמָקֶיהָ,
בָּם מְקַטְּרִים יַלְדֵי זָרִים;
בַּסִּילְקָאוֹת וַחֲדָרִים
לִכְבוֹד נִסִּים עָבְרוּ עָלֶיהָ;
קוֹל חַשְׁמַנִּים, קָדְשֵׁי-קְבָרִים.
 
כִּי יְהוּדָה בַּת-הֲפַכְפֶּכֶת!
בִּשְׂפַת רוֹמִים הֲרַת-מַתֶּכֶת
יָרֹן גַּלָּח קָרַח-קָרְחָה
שִׁירַת דָּוִד, – שִׁירָה נִתֶּכֶת –
לְבַת-עַמּוֹ לְתוֹכֵחָה;
סְבִיב מִזְבְּחוֹ יַקְטִיר סְחוֹר-סְחוֹר
חַבַּשׁ רָזֶה שָׁחֹם-שָׁחוֹר.
 
צִיּוֹן שַׁלְשֶׁלֶת טְעוּנָה!
בָּהּ הֵיכָלוֹת נוּסַח-גֶּרְמַנְיָה:
חַסְרֵי כָל-פֶּסֶל וּתְמוּנָה,
נְטוּלֵי כָּל-חֹם, זְבוּל קוּדְשָׁא-עַנְיָא
שֶׁל פְּרוֹטֶסְטַנְט דַּל-אֱמוּנָה.
עַל מַחֲרֹזֶת-מַרְגָנִית
תְּפִלָּתוֹ שָׂח מָרוֹנִיט.
 
בָּהּ עַל כָּל-צַעַד, מִדְרַךְ נַעַל,
רִמְזֵי נִסִּים שֶׁל קְדוֹשׁ-נָכְרִים
בִּימֵי עַשְׁתֹּרֶת וְהַבַּעַל,
אִילָן מַכְרִיז וְאֶבֶן-מַעַל
וַעֲיָנוֹת בָּהּ מְסַפְּרִים
מֵרֹאשׁ גְּבָעוֹת עַד שְׂפַת הַיָּם
תְּהִלָּתוֹ שֶׁל בֶּן-מִרְיָם.
 
בִּמְעָרוֹתֶיהָ – קֵן וְעֶרֶשׂ
לִמְחוֹקְקֵי-דָת וּלְאֵם הֲרַת-
בֶּן-אֱלֹהִים, – שָׁם גִּדְלֵי כֶּרֶס,
סְרוּחֵי-שׁוּלַיִם בְּלַחַשׁ-אֶרֶס
נִצִּים כָּמְרֵי סִיעָה אַחַת
עִם חֲבֶרְתָּהּ וְכַת עִם כַּת.
 
וְזוֹ אֶל זוֹ בָהּ תַּעֲנֶינָה
בְּנִגּוּנִים-חֵן עֲמוּסִים
קְהַל-פַּעֲמוֹנִיּוֹת רוּסִים.
הִנֵּה אוֹרְחָה – אֲנִי אֶרְאֶנָּה –
בְּמַעֲלוֹת-הַר הֲרוּסִים,
נָזִיר קַנַּאי-רַע, יְוָנִי,
וּפְרָבוֹסְלָבִי – גֵּר עָנִי.
 
בְּקָדְשֵׁי-קָדְשֶׁיהָ קוֹל-הֵידָד,
קוֹל בְּנֵי-דּוֹדְךָ לֹא יְחֻנֶּךָּ,
הַנִּשְׁבָּעִים לְאֶבֶן-מֶכָּה
בְּתַהֲלוּכוֹת לְשֵׁם אֶחָד
עִם-בְּרַק הַסַּכִּינִים בַּיָּד.
 
אֲבָל לֹא כָךְ גְּלִיל-מִסְתּוֹרֵינוּ,
גְּלִיל-הָרָזִים, גָּלִיל עֶלְיוֹן!
הוּא מֵת, אַךְ הֵד אֲרֶשֶׁת-שְׁמֵנוּ
חַי בַּשָּׂדֶה, עֵר בַּצָּיוֹן;
וְאִם קֶבֶר-קֹדֶשׁ בּוֹ, – קְדוֹשֵׁינוּ
יָנוּחוּ בּוֹ, עַד יוֹם-אַחֲרוֹן;
כָּל קֶבֶר – שֵׁם! כָּל שֵׁם – שֵׁם-עַד!
שְׂדֵה-אֱלֹהִים סָבִיב לָךְ, צְפַת!
 
אֲבָל עוֹד זַךְ גַּל הַכִּנֶּרֶת,
וּבְתֻמָּתוֹ הַגִּינוֹסַר,
זֶה הַמַּכְחִיל בִּכְחוֹל-תִּפְאֶרֶת
בֵּין הָר לְהָר זוֹעֵף וָסָר
לְרֶגֶל טְבֶרְיָה הַמְעֻפֶּרֶת.
 
עוֹד בַּדְּלֵקוֹת כְּבֵדוֹת-בַּשֶּׁמֶן
מֵאָז הָעֶרֶב עַד אוֹר-יוֹם
יְכַרְכְּרוּ פְּלִיטִים מִיֶּמֶן
שִׁפְלֵי חָזֶה צְנוּמִים מֵחֹם;
יִסְתּוֹבְבוּ בְּקֶסֶם-דֵּימוֹן
שָׁרִים-עֵרִים וּבְתוֹךְ חֲלוֹם –
פַּרְסִי זָקוּף, וְגוּרְגִ'י קַל
וּצְעִיר שָׁבֵי גָּלוּת-בַּיְקַל;
 
פָּרוּשׁ חִוֵּר עוֹלֵה-פּוֹלַנְיָה,
חָלוּץ שֶׁבְּלוֹרִיתוֹ פְּרוּעָה,
מוּגְרַבִּי חוּם, תַּלְמִיד הַ"תַּנְיָא"
אֲמֵרִיקָנִיָּה נָאָה,
גּוּץ סְפָרַדִי, חוֹלֵם-דְּגַנְיָה
וְאוּקְרַאִינִי שְׁבַע-רָעָה,
בְּנֵי גּוּשׁ-הָעֵמֶק וְהַשָּׁרוֹן
בָּרִקּוּדִים בִּכְפָר-מִירוֹן.
 
וּבְכָל אֲשֶׁר עֵינוֹ פּוֹגֶשֶׁת
עֵין-הַחֶרְמוֹן בְּזֵר שְׁלָגָיו, –
שֵׁם יִשְׂרָאֵל עָלָיו – מוֹרֶשֶׁת:
הַגַּיְא, הָהָר וְהַחֲגָו.
אַךְ שְׁכִינָה עָלָיו פּוֹרֶשֶׁת
אֶת כְּנָפֶיהָ בְּעֶצֶב רָב,
שֵׁם יְהוּדִי – שֵׁם יִשְׂרָאֵל,
כָּבוֹד עָבַר, יוֹם פְּדוּת הֵחֵל.
 
תל-אביב 1934

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.