שירים (שאול טשרניחובסקי)/חזיונות ומנגינות/ספר שני/שירי האדם

שִׁירֵי הָאָדָם / שאול טשרניחובסקי

נָאֲווּ יִצְרֵי מַחְשְׁבוֹת אֱנוֹשׁ,
עוֹלִים עֲלֵיהֶם מֶחְקְרֵי לִבּוֹ,
אַךְ קָדְשֵׁי-קֳדָשִׁים הֵם שִׁירֵי הָאָדָם:
שִׁירֵי עֱנוּת, שִׁירֵי-אַהֲבָה בְאִבּוֹ,
שִׁירַת גַּעְגּוּעִים אֶל אֲשֶׁר לֹא כָּאן.
וּפְנִינִים הַשִּׁירִים, שֶׁהֵמָּה מִתְפּוֹצְצִים
לְרִבְבוֹת גְּוָנִים בְּאַלְפֵיהֶם מִתְרוֹצְצִים
שִׁמְשׁוֹת הַחַיִּים וּנְגֹהוֹת הַזְּמָן, –
הֵם הֵמָּה שִׁירֵי הָאָדָם.
 
שִׁירַת הָאִכָּר בַּת חוֹרִין תִּשְׁתַּפֵּךְ
אֶל חֵיק מֶרְחַב-יָהּ, עַל מַעֲנִית הַשְּׁדֵמָה,
בִּנְגֹהוֹת הַבֹּקֶר וּבְצִלְלֵי עַרְבָּיִם.
דָּמְתָה לְנַחֲלֵי הָאָבִיב, שֶׁהֵמָּה
עוֹלִים רֹאשׁ גְּבָעוֹת וְשׁוֹטְפִים הַכָּר.
וְצִלְצְלֵי מַנְגִּינוֹת נְפוֹצִים וְשׁוֹקְקִים,
שָׁמַיִם וָאָרֶץ יִשָּׁקוּ כְּמִשְׁתּוֹקְקִים
לִהְיוֹת פֶּה אֶחָד בִּנְגְינוֹת הַשָּׁר...
מַנְגִינַת הַדְּרוֹר הִיא לַגֶּבֶר.
 
וּשְׂפַת אֵשׁ אוֹכֵלָה לַשִּׁירָה בַּהֵיכָל,
שִׁירָה נִשְׂגָּבָה, שִׁיר שׁוֹמֵר אֱמוּנִים,
עֵת נַפְשׁוֹ תִּתְעַטֵּף לִפְנֵי הַיְצִירָה;
וְרוּחוֹת גְּאֵיוֹנִים כִּי יִכְרְעוּ מְעֻנִּים
גַּם נַעֲנִים לִפְנֵי תַּעֲלוּמוֹת הַיְקוּם,
וּלְגַל אֶחָד יִהְיוּ – שְׂפָתַיִם מִתְפַּלְלוֹת
בְּעַד דַּק-אֹשֶׁר אֶחָד, וּנְפָשׁוֹת מְקַלְּלוֹת
אֶת מְרִי-כּוֹס הַיְגוֹנִים – וְעָלָה לָרוּם, –
הוּא שִׁיר בֶּן-חֲלוֹף עַל אֲדָמוֹת.
 
וְיָפֶה פִּי-שִׁבְעָה שִׁיר נַפָּח, שִׁיר גְּבוּרָה,
בְּאֹפֶל בֵּית-חֲרֹשֶׁת וְעַב-פִּיחַ נִצֶּבֶת,
שִׁיר אֵיתָן מֵרִיעַ בְּקוֹל אָיֹם, קוֹל נוֹרָא,
בְּיָם הַנִּיצוֹצוֹת, בִּשְׁאוֹן הַמַּקֶּבֶת.
וְהוֹלֵךְ וְגָדוֹל הַשִּׁיר לַהֲמִית
פַּטִּישִׁים כָּרְעָמִים עַל סַדָּן מִתְפּוֹרְרִים,
וּלְנֹגַהּ לֶהָבוֹת לִנְקָמָה מְשׁוֹרְרִים.
יְלֻטַּשׁ הַסַּיִף, וְתֻשְׁחַז חֲנִית, -
הִיא שִׁירַת הָאִישׁ רָד בָּאָרֶץ.
 
הילדברג

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.