שירים (שאול טשרניחובסקי)/חזיונות ומנגינות/ספר ראשון/שני העורבים (בעקבות אגדה שוטלנדית)

שְׁנֵי הָעוֹרְבִים (אגדה שוטלנדית) / שאול טשרניחובסקי

 
הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, כַּחֲלוֹף חֶשְׁכַת לַיִל,
עוֹרֵב אֶל עוֹרֵב קוֹרֵא בְּחָיִל:
–"עוֹרֵב, הוֹי, עוֹרֵב, אֵי נֹאכַל הַיּוֹם!
הֲנָשׁוּט בַּגַּיְא אוֹ בִּכְרַכֵּי הַיָּם,
נָעוּף הַיַּעֲרָה, אִם נַעֲרֹק צִיָּה,
נַחְדֹּר בַּשִּׂיחִים אוֹ הֶרָה נַמְרִיאָה?"
 
עוֹנֶה הָעוֹרֵב לָעוֹרֵב בְּקוֹל:
–נָעוּף בִּיהוּדָה אֶל מִדְבַּר הַחוֹל.
צִיּוֹן נָשׁוּרָה: עַל מְרוֹמֵי הֶהָר
גּוֹסֵס הַמְשׁוֹרֵר, חֲלַל חֶרֶב-צָר:
זִרְמַת דָּם חַם עוֹד מִלִּבּוֹ נִגֶּרֶת,
תִּפְרֹץ גַּם תַּאְדִּים אֶת אַבְנֵי-הַהֶרֶס,
עוֹד בַּת-הַצְּחוֹק עֲלֵי שְׂפָתָיו מְרַחֶפֶת,
חֶרֶב-הַצָּר חוֹל וְאָבָק עוֹטֶפֶת,
 
נַעוּף, נֵשֵׁבָה עַל כֶּתֶף הָאִישׁ,
עֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת נְנַקְּרָה-נָא חִישׁ,
נִמְרֹט תַּלְתַּלָּיו הַשְּׁחוֹרִים הַדַּקִּים,
נָלִיט בָּם אֶת אֶפְרֹחֵינוּ הָרַכִּים.
בְּשַׂעֲרוֹת זְקָנוֹ הַמְּסֻלְסָל, הָרָךְ,
נְרַפְּדָה קִנֵּינוּ הָרְעוּעִים בַּסְּבַךְ.
 
עַרְשׂוֹ מַה קָרָה בֵּין חָצָץ וָרֶגֶב!
סַעַר כִּי יַחֲלֹף, כִּזְעֹם סוּפַת-נֶגֶב,
לִמְרַאֲשׁוֹתָיו אַךְ סִרְפַּד הַגַּיְא;
יִישַׁן, בַּל יִרְאֶה בִּבְכוֹת עַלְמָה לוֹ...
סַבִיב לְעַצְמוֹתָיו – רַק סִיעוֹת-צִפֳּרִים,
אַךְ יְלֵל-שׁוּעָל, אַךְ דִּלּוּג עֳפָרִים.
 
אודיסה 1896