שירים (שאול טשרניחובסקי)/חזיונות ומנגינות/ספר ראשון/נגילה, נתעלסה באהבים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נָגִילָה, נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים / שאול טשרניחובסקי[עריכה]


נָגִילָה, נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים,
נָרִיעָה, נְזַמְּרָה-נָא, דּוֹד!
כָּל עוֹד לֹא הֵעִיבוּ הֶעָבִים
שָׁמֵינוּ מְעֻלָּפִים חֵן-הוֹד;
 
כָּל עוֹד גַּם פָּנֵינוּ לְהָבִים,
גַּם לִבִּי גַם לִבְּךָ כִּיקוֹד;
תֹר-נֹעַר, תֹר-שָׂשׂוֹן נִצָּבִים,
עַד הֵם לֹא הִרְחִיקוּ לִנְדֹּד;
              
עַד לֹא נָטוּ צִלֲלֵי עֲרָבִים,
כָּל עוֹד חַיִּים נִשְׁאַף, נַחְמֹד, –
נָגִילָה, נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים,
נָרִיעָה, נְזַמְּרָה-נָא, דּוֹד!

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.