שירים (שאול טשרניחובסקי)/חזיונות ומנגינות/ספר ראשון/לא תמות בת-השיר

לֹא תָּמוּת בַּת-הַשִּׁיר / שאול טשרניחובסקי

לֹא תָּמוּת בַּת-הַשִּׁיר, לֹא תָּמוּת לְעוֹלְמֵי-עַד!
וְיוֹם עַל כָּל הַיְקוּם תּוֹלַעַת אָדָם תִּשְׁפֹּךְ
מֶמְשַׁלְתָּהּ, מִמְשָׁל רַב, בַּשְּׁחָקִים וּבַתְּהוֹם,
וְתֵרְדְ בַּחֲזִיזֵי-אֵשׁ וּרְעָמִים תַּדְבֵּר תַּחְתָּהּ,
וְעַל חֶשְׁכַת לֵיל – הַצִּיר יַגִּיהַּ אוֹר הַיּוֹם;
 
בַּעֲרֹב הַיּוֹם בַּיוֹם מֵחַשְׁרַת תִּמְרוֹת עָשָׁן,
וַעֲתַר עֲנַן כִּבְשׁוֹנִים יַקְדִּיר תְּכֵלֶת-עָל;
וִישַׂרְטֵט שַׁפְרִיר עָב, כְּמִכְמָרוֹת אֲשֶׁר מָשָׁן
הַדַּיָּג מִן הַיָּם, קְהַל חוּטֵי הַחַשְׁמַל;
 
וּכְנַף הָרְנָנִים עֵת עַל שִׂיחַ הָעֲמָקִים
תֵאָלֵם פִּתְאֹם דֹּם, כִּי חָלַף לִבָּהּ חֵץ,
וּשְׁאָר עֵץ יַעְרֵי-עַד שֶׁבִּקַּע גָּבְהֵי-שְׁחָקִים,
לַגַרְזֶן יִכְרַע, כִּי גַם עָלָיו יָקִיץ קֵץ;
 
אֲבַק-הַשְּׂרֵפָה עֵת יַכְנִיעַ פִּסְגַּת צוּרִים,
וּבְרֻכְסֵי הַרְרֵי-אֵל מִקְלַעְתּוֹ מַסְלוּל יֵט,
עֵת קֶסֶם צֵל עֲרֹב-יוֹם יָנִיס נֹגַהּ אוּרִים,
הַמִּגְדָּל יִבְקַע עָב, בֶּעָנָן יִגַּע נֵד, –
לֹא תָּמוּת בַּת-הַשִּׁיר, לֹא תָּמוּת לְעוֹלְמֵי-עַד!
 
בִּשְׁרִיקַת מְגֵרָה אָז וּבְהַלְמוּת רַעַם פַּטִּישׁ,
בִּשְׁאוֹן מַתֶּכֶת אֵשׁ, נִתֶּכֶת בְּכוּר הַגִּיר,
בִּמְקוֹם לֵב אָדָם יַךְ: בִּשְׁאוֹן עִיר וְשַׁלְוַת כְּפָרִים
וּבְאַנְחוֹת אַהֲבָה אָז – תִּתְנַעֵר בַּת-הַשִּׁיר.
 
וּבְתִתָּהּ קוֹל מִקְצֵה מַמְלֶכֶת אִישׁ עַד קִצָּהּ
מִמִּכְרֶה לְמִכְרֶה זֶה, הַנּוֹקְבִים עַד תְהוֹם,
אָז תָּקֵר בֶּעֱזוּז אֵשׁ אַהֲבָה כְּיָם נִגְרָשָׁה
וּלְמַחֲזוֹת שַׁדַּי אֵל מִלֶּב אֱמוּנַת-תֹּם.
 
בְּמִלּוּאֵי כֶּתֶם פָּז, בַּחֲרוּזִים מֵעֻלָּפָה,
הָגוּת הַמְשׁוֹרֵר בְּעֹז תְּפַכֶּה כִּנְאוֹת יָם,
כִּזְכֹּר מִפְעֲלוֹת דּוֹר אַדִּירִים וְעֵת חָלָפָה,
וּבְאֹשֶׁר עַד אֵין קֵץ עֲתִידוֹת דּוֹר הַקָּם, –
לֹא תָּמוּת בַּת-הַשִׁיר, לֹא תָּמוּת לְעוֹלְמֵי-עַד!
 
אודיסה 1896