שירים (שאול טשרניחובסקי)/חזיונות ומנגינות/ספר ראשון/כל דכפין

כָּל דִּכְפִין... / שאול טשרניחובסקי

 
כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל, כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח!
אִם נָכְרִי פֹּה אַתָּה וְאֵין לְךָ מִבְטָח,
בַּדֶּרֶךְ הָרְחוֹקָה אִם כֹּחֲךָ תָּשׁ, -
אָרוּר הַגֶּבֶר אֲסָמָיו לֹא יִפְתָּח,
מִפִּתּוֹ לֹא יַעֲנִיק לֶעָנִי, לָרָשׁ.
 
כָּל דִּכְפִין יֵיתֵה וְיֵיכוֹל, כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵה וְיִפְסַח!
לִדְבַר-אֵל כִּי תִּצְמָא, וְנַפְשְׁךָ תִּכְלֶה
לְאוֹר-יָהּ, כְּצִפּוֹר נִלְכֶּדֶת בַּפָּח, -
עָשִׁיר אָנֹכִי בָּרוּחַ, לֹא אֶכְלָא,
וְקַמְתָּ וּבָאתָ, אָחִינוּ הַמָּךְ.
 
וְאֶת שְׁמֵי-הַשָּׁמַיִם אֲגַל לְפָנֶיךָ,
תַּעֲלוּמוֹת הַבְּרִיאָה תֶחֱזֶינָה עֵינֶיךָ
וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי תְּהוֹמוֹת הַיָּם;
וְאֶת יֵצֶר הָאָדָם הַנִּפְלָא אַרְאֶיךָּ
וְרָחַב וּפָחַד לְבָבְךָ וְרָם.
 
אִם עִיִּים מִקְדָּשְׁךָ עַל מִזְבְּחוֹ וַאֲדָנָיו,
וְאִם גָּלָה כְּבוֹד-אֵל, וְנַעֲלוּ עֲנָנָיו,
וְנָשְׂאָה הָרוּחַ תִּקְוָתְךָ כַּמּוֹץ, –
אֶשְׁפֹּךְ עָלֶיךָ טַל תְּחִיָּה וַעֲדָנָיו,
וְרָפָא לְךָ, אָחִי, – חֲזַק וֶאֱמַץ!
 
וְיַם שִׁירָה עֲדִינָה אָרִיקָה עָלֶיךָ,
בְּמַחֲזוֹת-שַׁדַּי אַךְ תִּשְׁנֶּה נַפְשֶׁךָ.
וְשָׁב תֹּם הַנְּעוּרִים וְהַטּוֹב אֲשֶׁר בָּם,
וּבְסַעֲרוֹת הַדּוֹרוֹת גַּם מַשַּׁק דָּמֶיךָ
יַךְ גַּלִּים כְּהַכּוֹת הַגַּלִּים בַּיָּם...
 
אודיסה 1897