שירים (שאול טשרניחובסקי)/חזיונות ומנגינות/ספר ראשון/גם תרזה, גם ארן

גַּם תִּרְזָה, גַּם אֹרֶן / שאול טשרניחובסקי

 
גַּם תִּרְזָה, גַּם אֹרֶן, גַּם אַלּוֹן,
בַּפַּרְדֵּס כֻּלָּהַם נִרְדָּמוּ,
וַיִּדֹּם בֶּחָצִיר הֶחָגָב,
אַךְ חֶרֶשׁ מַעְיָנִים יִזְרֹמוּ.
 
בֵּין צְלָלִים לִי פֵּרְשׂוּ כַפֵּיהֶם
גַּם תִּרְזָה, גַּם אֹרֶן, גַּם אַלּוֹן...
מֶה-אָיֹם, מַה-שָׁחוֹר הַלַּיְלָה,
לִי נִשְׁקַף מִשִּׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹן!
 
מֶה-אָיֹם, מַה-שָׁחוֹר הַלַּיְלָה,
אַךְ זְעֵיר-שָׁם יוֹפִיעוּ כּוֹכָבִים;
עוֹד קָדְרָה, הָהּ, נַפְשִׁי מִמֶּנּוּ,
כִּסּוּהָ, עִפְּלוּהָ הֶעָבִים.
 
לִבָּתִי בִּי – מִגְדַּל הַדְּמָמָה
בְּלַיְלָה מְלֵא צִלְלֵי-צַלְמָוֶת;
בָּהּ קָפְאָה אַהֲבָתִי יוֹקֵדָה,
שִׂנְאָתִי הָעַזָּה מִמָּוֶת.