שירים (שאול טשרניחובסקי)/חזיונות ומנגינות/ספר ראשון/ברוח דמיוני אני יצרתיך

בְּרוּחַ דִּמְיוֹנִי אֲנִי יְצַרְתִּיךְ / שאול טשרניחובסקי

בְּרוּחַ דִּמְיוֹנִי אֲנִי יְצַרְתִּיךְ
וּבְחֶזְיוֹן הַלַּיִל – יִפְעָתֵךְ;
נִיחֹחַ שׁוֹשַׁנִּים נָפַחְתִּי אֶל פִּיךְ,
הִרְבֵּיתִי חֵן-קֶסֶם גִּזְרָתֵךְ.

וָאֶקַח אוֹר יָהֵל מִדְּרוֹמֵי-הַצִּיר,
וָאֶקַח אוֹר נֹעַם הַסָּהַר,
אֶת לֹבֶן הַקֶּצֶף עַל זֶרֶם בַּגִיר,
אֶת עֶדְנַת דִּמְדּוּמֵי הַשָּׁחַר;

שִׁדַּדְתִּי גַּם עֹמֶק אוֹקְיָנוֹס הַיָּם,
שִׁדַּדְתִּי שְׂחוֹק יֶלֶד תָּמִים,
לָקַחְתִּי וָאָשִׂים תּוֹךְ עוֹרְקֵי הַדָּם
אֶת כֹּחוֹת עֵין-גֵּזֶר^[1] נַעֲלָמִים;

אֶת חֶשְׁכַת לֵיל-דָּרוֹם וּבְרַק מְאוֹר יוֹם –
וְאֶמְתַּח תּוֹךְ נִקְרוֹת עֵינָיִךְ,
וּבְגֻלּוֹת הַשְּׁקֵדִים שֶׁעָמְקוּ מִתְּהוֹם
וּבְחֶבְיוֹן לֵיל עַפְעַפָּיִךְ.

וָאֶסַּק מֶרְחַבְיָה וָאוֹרִיד מֵעָל,
מִמְּאוֹרוֹת-עַד נֹגַהּ אַלְמָוֶת,
עִם זִיו חַכְלִיל צְפִירָה בִּרְסִיסֵי-הַטָּל –
הִשְׁבַּעְתִּים בְּעֵינָיִךְ לָשָׁבֶת.

וּכְלִילַת-הַיֹּפִי לִי פִּתְאֹם נִגְלֵית,
מְלֵאַת זִיו-נֹגַהּ כְּאֶרְאֵלִּים,
וּבְסוֹד שַׂרְפֵי-מָרוֹם בַּעֲרִיפִים דָּאִית
בְּאַשְׁמַנֵי לֵיל חַשְׁרַת-צֶאֱלִים.

וּכְיִלְדַּת-מָרוֹם מִבְּנוֹת אֶרֶץ רוֹמַמְתְּ,
כְּיִלְדַּת זֶה גַּן-הָעֲדָנִים,
וּמְלֵא גִיל וּמוֹרָא מֵעֵינֵךְ בִּי שַׂמְתְּ
סָגַדְתִּי וָאָלִיט הַפָּנִים.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.

1. Geyser – מעין רותח באיסלנדיה.