שירה (אברהם סולודר)/ערב-כסף

עֶרֶב כֶּסֶף... / אברהם סולודר

עֶרֶב כֶּסֶף בָּהִיר בִּמְלֹא הָעוֹלָם שׁוֹרֶה.
מִסֵּתֶר הָאִילָנוֹת יֶאֳרוֹב הַלֵּיל.
נָם הָרְחוֹב. הַרְחֵק בְּמֵי-הַיָּם הַזּוֹרְחִים
נִשְׁקָף כָּל הַחוֹף עוֹטֶה אוֹר וָצֵל.
 
יִלְלַת שׁוּעָל. דְּמָמָה. רְטֻבֵּי טַל וְאוֹרוֹת
מִפְּנֵי רוּחַ זָעִים מְלַבְלְבִים הַשְּׁקֵדִים.
הֵד צְעָדִים. הַשּׁוֹמֵר נִרְאָה, נָשָׂא שִיר.
בּוֹכִים בַּדּוּמִיָּה קוֹלוֹת קַלִּים, כְּבֵדִים.
 
אוֹר וּדְמִי. אִם לֹא אֶשְׁמַע מְעוּף-נְשָׁמָה,
נִשְׁמַת הָעוֹלָם הַטְהוֹרָה, הָעֲדִינָה?
אָסִירָה אַדַּרְתִּי וְאָבֹא אֶל הַנְּגֹהוֹת,
אֶתְיַחֵד עִם טָהֳרַת-הָעֶרֶב וְעִם הַשְּׁכִינָה.