שירה (אברהם סולודר)/ליל, ליל
לַיִל, לַיִל... / אברהם סולודר
לַיִל, לַיִל. דּוּמִיָּה.
מוֹשַבְתִּי תִּישַן.
רַק הַסַּהַר אַט יִשְחֶה.
לֹא יִרְעַד אִילָן.
הַס כָּל בַּיִת. בַּחַלוֹן
אוֹר הַסַּהַר צָץ.
הַשּוֹמֵר בָּא. אַחֲרָיו
כֶּלֶב-רֵע רָץ.
הַשּוֹמֵר יָשִיר. בָּרוֹם
כּוֹכָבִים זָעִים.
גַּן חוֹלֵם יִרְעַד, יִפְרַח –
רֵיחוֹתָיו דָּאִים.
קוֹל לִבְּךָ מֶה עַז, מֶה רָךְ –
שִיר נָא, שִיר, שוֹמֵר!
בַּת גָּלִיל רַכָּה תִּישַן –
לְבָבָה עֵר, מַה עֵר.
אֶל אִמְּךָ יָבֹא הַקּוֹל
שָׁם בַּמֶּרְחַקִּים.
הִיא תָּצוּד הֵדוֹ, רְוַת
הִרְהוּרִים זַכִּים.