שירה (אברהם סולודר)/זאבי ערב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זְאֵבֵי עֶרֶב / אברהם סולודר

בְּהִדּוֹם שַוְעַת דִּמְדּוּמִים
וְעִיֵּי-מַאְפַּלְיָהּ יֵעוֹרוּ –
יִגָּלוּ זְאֵבִים עֲגוּמִים
עַל עִיֵּי-מַאְפַּלְיָהּ אֲיֻמִּים –
זְאֵבֵי הָעֶרֶב.
 
עֵינֵיהֶם תִּגְחֵלְנָה בַּשְּׁאִיָּה
חֲרוֹנָם יָהֳמֶה בְּלִי-תִכְלָה.
הֵם יַחַרְקוּ שֵן בְּדוּמִיָּה,
הֵם יִנְהוּ בְּתוּגַת-הַנְּשִׁיָּה...
חֲרוֹנָם יָהֳמֶה בְּלִי-תִכְלָה.
 
מִקֶּצֶף כּוֹכָבִים עֲרִירִים
יִדַּלוּ הַדְּשָׁאִים הַכְּמֵהִים.
הַלְבָבוֹת יְנֻפְּצוּ שַׁבְרִירִים
מִקֶּצֶף כּוֹכָבִים עֲרִירִים
זְאֵבֵי הָעֶרֶב יִשְאָגוּ.