שירה (אברהם סולודר)/גליליה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

גְּלִילִיָּה (תאורים) / אברהם סולודר

עַל שְפַת-אֲגָם חוֹלֵם הִיא שוֹכְנָה, מוֹשָבְתִּי הַשּׁוֹקֵטָה,
קוֹלְטָה אֶת שְאוֹנוֹ וְדִמְמַת-הֶהָרִים מִסָּבִיב.
מַלְבִּינִים בָּתֶיהָ מִבַּעַד לְצַמָּרוֹת עֲזוּבוֹת
כִּבְדוֹת-צֵל וְקִנֵּי-צִפֳּרִים וְשוֹמְרוֹת סוֹד-תְנוּבָה.
וְצִפּוֹר הַטּוֹבְלָה בַּמָּרוֹם וּצְלִיל שִׁירָה נוֹשֵׁר –
הִיא רוֹאָה הֲמוֹן גַּנִּים זוֹרְחִים, דְּבִירֵי הוֹד מוֹלְכִי,
הֲמוֹן בְּרֵכוֹת דּוֹמְמוֹת וּשְבִילִים וְצֶאֱלֵי שְׂדֵרוֹת.
וּפַרְפָּרִים בְּבֹאָם בִּיעָף מִירַקְרַק-הַשְׂדֵרוֹת
נֶחְפָּזִים לַגִּבְעָה, וּפָשְטוּ שָׁם לְבֵית-הֶעָלְמִין,
וְנָשְׁקּוּ כָּל קֶבֶר – וְעָבַר אָז רַעַד מִסָּבִיב:
שְלוֹם-חַיִּים לַמֵּתִים זֶה הֵבִיא הֲמוֹן הַפַּרְפָּרִים...

קַו-שַחַר רַךְ פִּזֵּז וְנָח עַל הָהָר שֶמִּנֶּגֶד –
עָבַר עַל אֵדֵי-הָעֵמֶק וְזָרַע שָׁם נְגֹהוֹת
וְאִלֵּם אֲלוּמוֹת-עַרְפַּלִּים מַחֲוִירִים וּשְׁקוּפִים.
רָנוֹת צַמָּרוֹת וְזוֹרְחִים הַגַּגּוֹת הַטְּלוּלִים
אָצִים הַחוֹרְשִׁים וּמַלְמַד-הָבָּקָר עַל כְּתֵפָם,
גוֹעֶה הָעֶדֶר שְׂבַע-שֵׁנָה וְתוֹהֶה לַשַּׁחַר
אֲחוּז-צִנָּה קַלָּה וְעֵינוֹ לַדֶּשֶא, לַיָּרֹק...
נִפְתָּחִים חַלּוֹנוֹת וּדְלָתוֹת. אָז יַפְרַע הַשַּׁמָּש
אֶת תְּנוּמַת-הַבֹּקֶר הַצּוֹחֵק: "עֵת תְּפִלָּה הִגִּיעָה!"
חֲמוֹר עֲמוּס-פֶּרִי בָּא מֵרָחוֹק. כְּשֶפָּרְקוּ הַמַּשָׂא –
אָץ-לוֹ הַחֲמוֹר לָאֲגָם לְנַעֵר שָׁם אוֹנוֹ.
בְּמֵי-הָאֲגָם כְּבָר הִשִּׂיאָה הַחַמָּה מַשּוּאוֹת
שֶׁל נֹגַהּ וּלְהָבָה שֶנֻפְּצוּ נִיצוֹצוֹתִ נִיצוֹצוֹת...
בָּאֲוִיר הִבְקִיעַ קוֹל צָלוּל, קוֹל פַּעֲמוֹן מְרַתֵּת,
וְקוֹלוֹת הַיְּלָדִים, מְרַצְּדִים כִּתְפִלּוֹת עַלִיזוֹת,
מִתְלַכְּדִים נִבְלָעִים בָּאוֹרָה.
 
בְּצֳהֳרֵי-סְתָו רַכִּים, בִּרְעֹד עֶשְבֵי עֶדְנָה בִּפִּנָּה,
בָּם זְקוּפִים, בָּם כְּפוּפֵי-הַגִּבְעוֹל שֶנוֹלְדוּ זֶה עָתָּה
וַחֲלוֹם אֲפֵלַת-הָאֲדָמָה הַחַמָּה יִשָּׁקֵם,
עֵרִים לַהֲמוֹן גֶּשֶׁם עָלֵז וּלְזֶהֳרֵי-שֶׁמֶשׁ-
אָז תִּרְאֶה מוֹשַבְתִּי בָּנֶיהָ מַפְלִיגִים בַּשְׂדֵמוֹת
טוֹבְעִים בַּמֶרְחָב הֶרָטֹב וּשְחוֹר-תֶּלֶם יַתְווּ.
תִּרְעַד הָאֲדָמָה לְמַפַּל הָאוֹר וְהָזֶּרַע
וַהֲמוֹן רְגָבֶיהָ, כִּדְמָעוֹת נוֹהֲרוֹת, יָנוּחוּ.
רֶשֶׁת רוֹעֶדֶת שֶל עוֹרְבִים בַּאֲוִּיר נִמְתָּחָה
מְכַבִּים בִּכְנָפָם הַשְּׁחוֹרָה אֶת נֹגַּהּ-הַשַּׁלְוָה –
אַךְ רַעַם הַיְּרִיָּה יִפְתֹּר חֲלוֹם-חֻרְבָּנָם
וּמְעוּפָם הַשּׁוֹקֵק גֹּוֵעַ בִּקְצֵה הַמֶּרְחָקִים.
וְעָבַר הַהֵד עַל הַגְּבָעוֹת הַמְאִירוֹת כְּכַלּוֹת,
עֲדוּיוֹת כַּלָּנִיּוֹת-תְּכֵלֶת וִירַק-יַקִּנְטוֹנִים,
עַל גַּלֵי-הַנַּחַל הַמְּקַלְחִים בֵּין צִבְעֵי הֶחָצָץ,
וּבְמַחֲבֹא-הַסּוּף עַל שְׂפַת-הֶאֲגָם שָׁם יֵאָסֶף.
 
בְּאַפְלוּלִית-הָעֶרֶב יִרְעֲדוּן אַט אוֹרוֹת וְהֵדִים.
יִרְעֲדוּן גַּעְגּוּעִים עִם תְּפִלַּת-"מִנְחָה" הַנּוּגָה
מְרַחֲפִים לַנֵּכָר, לְעֶרֶשׂ הַיַּלְדוּת הַרְחוֹקָה.
מַבְהִיקִים לְאוֹר-מַעֲרָב מַרְאוֹת בַּלֵּב – וְכָבִים...
בְּבֵית-הַתְּפִלָּה יֵשֵׁב רַבִּי אַיְזִיק וְרוֹקֵם
עַל שִׁיבַת "מִשְנָיוֹת" נְגִינַת-גָּלוּת מַכְאִיבָה...
צְעִירִים מְסַפְּרִים בַּחֲבוּרָה עַל בְּעִיטוֹת-פִּרְדָּה
בִּשְעַת-חֲרִישָׁה, עַל גְּשָׁמִים, וְסוֹף כָּל שִׂיחָה – הַבְּתוּלוֹת...
וּצְחוֹק-עֲלוּמִים זַךְ וְרַעֲנָן חוֹגֵג בָּאַפְלוּליִת.
רוֹזֵל הַחֶנְוָנִי וְהַחַמָּר יָעִירוּ זִכְרוֹנוֹת,
וּלְאוֹר פְּתִיל-הַשֶּׁמֶן הַדַּל בַּחֲנוּת קָם הֶעָבָר...