שיחת ויקיטקסט:ארון הספרים היהודי ברשת
ברוך הבא! עשית כאן עבודה עצומה והרבה מאד תודה! רק דבר אחד: יהיה מאד טוב אם נוכל לקרוא לך באיזה שם... :-) Dovi 19:02, 8 פבר' 2005 (UTC)
- אני עדיין מתפלא על העבודה הנפלאה שהשקעת כאן! מקווה שלא תתנגד לשינוי השם. (אם אתה לא מסכים - תעביר אותו בחזרה.) Dovi 06:27, 9 פבר' 2005 (UTC)
- קוראים לי אראל, אני עדיין לא כל כך מתמצא במערכת "ויקי"...
- שלום אראל. התכוונתי ליצירת שם משתמש. לא קשה להתמצא במערכת ויקי - קל מאד ללמוד אותה. Dovi 22:05, 9 פבר' 2005 (UTC)
טקסטים דיגיטליים לעומת תמונות של ספרים[עריכה]
שלום. נראה לי שחשוב מאד לציין איזה ספרים בין הנרשמים כאן הם טקסטים דיגיטליים שהוקלדו, ושאפשר לערוך אותם, לעומת תמונות סרוקות של הדפים של הספרים.
הראשונים - אפשר להשתמש בהם בויקיטקסט (בהתאם לזכויות יוצרים).
הסוג השני - אפשר להשתמש בו כאן אך ורק כמקור להקלדה חדשה!
הסוג הראשון הרבה יותר חשוב בשבילנו כאן (למרות שכדאי לציין גם את הסוג השני ברשימה, כמו שנעשה). הסיבה: המטרה שלנו בשימת טקסטים כאן בויקיטקסט היא לאפשר לכל אחד לערוך אותם ולשפר אותם כפי יכולתו. בשביל טקסטים קלאסיים כמו "ארון הספרים היהודי" זה יכול לכלול: עיצוב, פיסוק, חלוקה לפסקאות, יצירת כותרות, הוספת קישורים, ניקוד, ועוד דברים. זה היתרון הגדול כאשר הטקסטים נמצאים כאן.
עוד יתרון: תמיד יש בקרן ויקימדיה תמיכה חזקה מאד של ציבור עולמי רחב ביותר, כך שהטקסטים כאן לעולם לא ילכו לאיבוד. אבל דבר כזה יכול בהחלט לקרות אתר פרטי שפתאום הפסיקו לתמוד בו. הטקסטים כאן תמיד יהיו נגישים, ונוחים לעריכה.
החסרון בשימת הטקסטים כאן היא: במידה שאין משגיחים בשינויים הנעשים בהם, הם עלולים להיות במשך הזמן קרבנות להשחתה (בזדון או בשגגה). אבל בכל זאת - תמיד אפשר לשחזר את הנוסח המקורי.
עוד יתרון בויקיטקסט: במידה ויש חילוקי דעות בין התורמים לגבי שיטת העריכה לטקסט מסויים - תמיד יש מקום כאן לכל אפשרות סבירה, ואפשר לקבל כאן את כולם. המשתמש בסופו של דבר יבחר את מה שמתאים לצרכיו.
לכן אני מציע להדגיש את הספרים ברשימה זו שהם טקסטים דיגיטליים (לעומת תמונות). במידה ומעבירים טקסטים אלה לויקיטקסט, חשוב מאד לציין את מקורם בהתחלת הדף, ועוד מידע רלוונטי כמו: מאיזה דפוס נעשתה ההקלדה.
לדוגמה: ברשימה יש רשימה של פרשנים על התנ"ך שהוקלדו ע"י מתנדבים באתר נווט התנ"ך. כדאי לציין מאיזה דפוסים, ואיזה מתנדבים עשו את זה (מגיע להם קרדיט!). Dovi 12:37, 14 פבר' 2005 (UTC)
תרגום ירושלמי[עריכה]
שלום, נבוכדנאצר.
מה שכתב המשתמש החדש לגבי "תרגום יונתן" הוא דווקא נכון. לפי חז"ל בגמרא, מייחסים רק את התרגום הבבלי ("תרגום דידן") על הנביאים ליונתן בן עוזיאל. אין "תרגום יונתן" לתורה. מדפיסי המקראות גדולות טעו בציצור ת"י ("תרגום ירושלמי") ובטעות קראו לתרגום זה "תרגום יונתן" לתורה. זאת השיבה שקוראים לזה Targum Pseudo-Jonathan באנגלית, לעומת Targum Jonathan לנביאים. כל הראשונים (לפני עידן הדפוס) שהכירו תרגום זה כינו אותו "תרגום ירושלמי". Dovi 08:22, 5 אפריל 2006 (UTC)
ממה מותר להעתיק[עריכה]
איך אני יודע ממה מותר להעתיק לויקיטקסט?
- כעיקרון, כל טקסט שאין עליו זכויות יוצרים מותר להעתיק. בדרך כלל, על טקסט יש זכויות יוצרים עד תום 70 שנה ממות המחבר. -- נבוכדנאצר 00:54, 21 בפברואר 2007 (IST)
טקסט שנעשתה בו עריכה כמו באתר דעת, יש זכויות יוצרים על העריכה ולכן אפשר להעלותו לאתר רק לאחר מחיקת השינויים שנעשו על ידי העורכים. עוזיאל 22:44, 29 במאי 2010 (IDT)