שיחת ביאור:משנה תענית פרק ב

על העריכות של ד"ר רונן אחיטוב

בהמשך לשיחה על פרק (א) מאמתי מזכירין כאן יש ממש קלקולים. משה פלאם (המכונה משתמש:פשוט).

להלן הפירוט.

כותרת עם שם הפרק

בכל המשניות המודפסות וכתבי היד הפרק נקרא על שמו. במקומות שונים באינטרנט אני קישרתי לפרקים אלו ולמשניות אלו על פי שמם. ברגע שמחקת את הכותרת קלקלת עבודת נמלים של כמה אנשים.
-- (משתמש:פשוט [משה] ♫ שיחה) • י"א בסיוון ה'תשע"א • 17:01, 13 ביוני 2011 (IDT)

עניינו

שוב: מה פירוש - תענית הציבור ועבודת המקדש. זוהי השפה של יודעי התורה. אבל כאן אנו במשניות מבוארות.

אם תסביר כפי שהסברתי:

עניינו - טקס התענית, בעיקר בשל בצורת:

פרטי התפילות והטקסים בתענית, המקום בו הם נערכים, מיהם המשתתפים ותנאי ההשתתפותם בתפילות אלו.

ואז תקרא את הפרק, יש סיכוי שתבין את רובה בלי שום ביאור נוסף! וזאת המטרה שלי
-- (משתמש:פשוט [משה] ♫ שיחה) • י"א בסיוון ה'תשע"א • 17:01, 13 ביוני 2011 (IDT)

מובן מאליו שתחילת הפרק עוסקת בפרטים הנ"ל, ותמוה בעיני מה יקרה אם לא תהיה הכותרת הזאת? האם רשימת התכנים הזו צריכה להיכתב בכלל? עבודת המקדש קשורה לפרק זה באופן הדוק, כפי שניתן לראות ממשנה ה-ז. משניות אלו אינן מובנות כלל כהסבר לטקס התענית, אלא רק לאופן שבו הוא משתקף בעבודת המקדש, ולניגוד שבין שני אלו!!Ahituvrs 17:27, 13 ביוני 2011 (IDT)

כותרות המשניות

שוב, לדעתי אם ראית את הכותרת וקראת את המשנה, לא תצטרך הסברים נוספים. הדבר יועיל גם לזיכרון.
-- (משתמש:פשוט [משה] ♫ שיחה) • י"א בסיוון ה'תשע"א • 17:01, 13 ביוני 2011 (IDT) עדיין לא הבנתי כיצד קריאת המילים "כל הכתוב" עוזרת להבין משהו במשנה ז, אבל דבריך על שם הפרק נכונים ואתקן.Ahituvrs 17:27, 13 ביוני 2011 (IDT)

התיבה

הבאת את פירוש רבי עובדיה מברטנורא (על פי הגמרא שעל משנתנו) שמדובר בארון הקודש בו מונח ספר התורה.

אמנם בכפר נחום ואחרים מצאנו ארון קודש בדמות מעין ארון הברית, המשמש כדלת בית הכנסת.

אך לפי המסורות הנמשכות עד ימינו מדובר בתיבה שעליה "קוראים" את ספר התורה - ולפניה "עובר" שליח הציבור.

ור' בית הכנסת בסוסיה. ועוד.

לכן יכולת במקום למחוק, לרשום: ויש מפרשים... או כאן בדף השיחה להתפלמס עם זה לפני שמחקת ביד גסה.
-- (משתמש:פשוט [משה] ♫ שיחה) • י"א בסיוון ה'תשע"א • 17:01, 13 ביוני 2011 (IDT)

בתמיכה עממית

חכמים היו התמיכה העממית לפי רוב רובם של המפרשים. אם צרם לך שלא רשמתי חכמים, יכולת לרשום "וחכמים" או בתמיכת חכמים שהיא התמיכה העממית.
-- (משתמש:פשוט [משה] ♫ שיחה) • י"א בסיוון ה'תשע"א • 17:01, 13 ביוני 2011 (IDT)

רעב כי יהיה

אין לי זמן כעת. אשוב לזה. נראה לי שהחלוקה שלי צודקת ושלך מוטעית. אם לך יש זמן, אנא בדוק זאת ואמור.

בכל אופן, כוונתי היתה להשלים ביום מן הימים כפי שעשיתי במקומות אחרים, ולהביא בהערת שמאל את הפסוקים בהקשרם המלא מעומדים אף הם ומבוארים. (וזה מסביר לך את סדר העריכות שלי בכלל כתבי הקודש מהתורה שבכתב ושבע"פ)
-- (משתמש:פשוט [משה] ♫ שיחה) • י"א בסיוון ה'תשע"א • 17:01, 13 ביוני 2011 (IDT)

תפילת אליהו ונס האש

אנא החזר. היתה לי סיבה לרשום זאת באותו יום, ואין סיבה למחוק.
-- (משתמש:פשוט [משה] ♫ שיחה) • י"א בסיוון ה'תשע"א • 17:01, 13 ביוני 2011 (IDT)

אבל אליהו התפלל לגשם לא כדי להגדיל את הנס, שהרי התפילה שלו היתה אחרי שירדה האש ואחרי שהרג את נביאי הבעל. אנא בדוק במלכים א יח, והשוה בין פס' לח לפס' מב. בודאי טעית אגב חריפותך..Ahituvrs 18:25, 13 ביוני 2011 (IDT)

ולא ענו אחריו

האם אין להבין את המשנה לפי פשוטם של דברים כפי שהסברתי? ר' עובדיה מברטנורא התקשה מאוד ושינה את הגירסה. הגרסה המובאת כאן היא המקורית. לפירושך, לענ"ד יוצאים הדברים לחלוטין בלתי ברורים.
-- (משתמש:פשוט [משה] ♫ שיחה) • י"א בסיוון ה'תשע"א • 17:01, 13 ביוני 2011 (IDT)

לפי הפירוש שלך, נראה שהביטוי "לא ענו אחריו" משקף התנגדות לדברי העובר לפני התיבה. למה להתנגד? וקשה יותר: הרי במשנה ה חכמים מתנגדים לדברי ר' חלפתא, ולמה הם מתנגדים, הרי הוא עצמו לא הציע לשנות ממשנה ג-ד. ועוד יותר קשה: מה רוצה ר' חלפתא לומר לנו, האם שהיתה התנגדות למשנה ג? ומי אמר "תקעו הכהנים תקעו", העובר לפני התיבה או הציבור? ומדוע "מי שענה" מזכיר את משנה ד, ומדוע היהודים תמיד רבים ביניהם - אפילו בתענית הציבור?Ahituvrs 18:40, 13 ביוני 2011 (IDT)

ולא משלימין

למה מחקת את ההסבר: 'אם שברו את התענית, לא צריכים לצום שוב ביום אחר' ?
-- (משתמש:פשוט [משה] ♫ שיחה) • י"א בסיוון ה'תשע"א • 17:01, 13 ביוני 2011 (IDT)

למה שוברים תענית, וממתי צריך לשלם על תענית? זה מופיע רק בבבלי, ולא בשום מקום במשנה.Ahituvrs 18:42, 13 ביוני 2011 (IDT)

בית אב

קראתי את הפירוש ואיני זוכר היכן שבתי אב הכוונה אלעזר איתמר. וכך אמנם מסתבר לפי פשוטם של דברי המשנה - שהמשמרת העובדת בבית המקדש צמה בעוד האחרים המרוחקים עדיין לא.

ובכל זאת מסתבר שאתה צודק כפירושו של ר' עובדיה מברטנורא ולפי פירוש הירושלמי על משנתנו, מהפסוקים בדברי הימים בחלוקת דוד את כ"ד משמרות הכהונה.

רבי יעקב בר אחא רבי חייה בשם ר"י

שמונה משמרות כהונה העמד משה - ד' משל אלעזר וד' משל איתמר

עד שעמד דוד ושמואל הרואה והוסיפו עליהם עוד שמונה - ד' משל אלעזר וד' משל איתמר

ובקשו להוסיף עוד שמונה - ולעשותן כ"ד

ומצאו משל אלעזר, ולא מצאו משל איתמר

הה"ד 'וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מן בני איתמר...' וגו'.
-- (משתמש:פשוט [משה] ♫ שיחה) • י"א בסיוון ה'תשע"א • 17:01, 13 ביוני 2011 (IDT)