לדלג לתוכן

שיחת ביאור:בראשית טו

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תגובה אחרונה: לפני 16 שנים מאת יודא

ויחשבה לו לצדקה

[עריכה]

ויחשבה לו לצדקה - על אמונה, לאחר אותות ומופתים, יש להחשיב לצידקות???? הרי זו הרמה הרדודה ביותר!! יודא

אין הכוונה לאמונה שבה', כי אם שהאמין להבטחתו יתברך שהיתה בניגוד לשכל ולאפשרי ע"פ טבע. -- נחום 02:44, 14 באפריל 2008 (IDT)תגובה
ויש מפרשים: אברהם חשב את ההבטחה של ה' למעשה של צדקה וחסד (רמב"ן) --אראל סגל 06:19, 16 באפריל 2008 (IDT)תגובה

במה

[עריכה]

במה- באיזו הבטחה, יותר מסתבר פשוט: תן לי הוכחה. יודא

וכיצד מהווה ברית בין הבתרים הוכחה לדבר כל שהוא? -- נחום 02:45, 14 באפריל 2008 (IDT)תגובה

לאור מה שהבאתי מרס"ג, הרי שהיה שם נס של החייאת הפגרים! יודא

זהו איננו פשוטו של מקרא. -- נחום 03:00, 14 באפריל 2008 (IDT)תגובה

נכון מאד. אבל הבסיס שלי הוא שוישב הוא בוודאי לא קאי אעיט, כיוון שזה יחיד וזה רבים. ואולי יש להציע, כפי שראיתי בעבר (אולי בשד"ל) שוישב אותם, יש לנקדו בחיריק, כאילו שאברהם ישב עם הפגרים ועי"ז הבריח את העיט. ואולי זו דרך פשרה בין הפירוש המקובל למודרני. יודא

ראייתך אינה מוכרחת, וניקודך בחיריק מנוגד למסורה. -- נחום 03:10, 14 באפריל 2008 (IDT)תגובה

וירד העיט על הפגרים וישב אותם אברהם

[עריכה]

וירד העיט על הפגרים וישב אותם אברהם - נראה לי טיפה מסורבל ש"עיט" הכוונה רבים, אלא יותר נכון שה"וישב" קאי אהחלקים המבותרים שאותם השיב אברהם (לפי רס"ג החייה אותם ודונש בשפת יתר חלק עליו מאד מאד וא"ע השיב שם שאולי לרס"ג הייתה מסורת מיוחדת, אלא שגייגר פשוט טען שרס"ג ניקד שונה את הפס' ואין מקומו להרחיב כאן) או שאברהם ישב בעצמו בין הפגרים ע"מ להבריח את העיט. בכ"מ הנכון ביותר ש"וישב" לא דבק עם העיט אלא על הפגרים! יודא

פשוטו של מקרא ע"פ מסורת הניקוד של בעלי המסורה היא שוישב הוא מלשון הפרחה, שאברהם הפריח את העיטים. כל ניקוד אחר נוגד את המסורה. -- נחום 02:46, 14 באפריל 2008 (IDT)תגובה

הניקוד הוא מאד מאוחר, ובתרגום השבעים מוצאים כמה פירושים שונים מהותית כיוון שהם ניקדו שונה, ואף רס"ג פירש אחרת בעקבות הניקוד שלו. ואם תפרשנו מלשון הפרחה יוקשה עליך מאד ותסתבך עם דבר מעוקל כמו: עיט הוא לשון רבים וכו' ודוק. יודא

מסורת הניקוד היא הלכה למשה מסיני, ראה נדרים לז, ב ומגילה ג, א, "ואמרי לה אלו המסורת". להוציא המקרא מפשוטו ולפרשו שלא בלשון הפרחה הרבה יותר קשה מלפרש עיט לשון רבים. תרגום השבעים אין ידוע מי עשאו ואינו מוסמך, שכן בהרבה מקומות הוא נוגד את מסורת המקרא כפי שנכתבה על ידי עזרא הסופר. כבודו של רס"ג במקומו מונח, אולם אין אנו משועבדים לפירושו היכן שנוגד את המסורה. -- נחום 03:04, 14 באפריל 2008 (IDT)תגובה