שיחות לחג הפסח (צמח מורי)/א

"כאילו הוא יצא ממצרים"-התחברות לנקודת הבראשית בליל הסדר

 בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, 
 שנאמר: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור 
 בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים (שמות י"ג, ח). 
 לא את אבותינו בלבד גאל הקב"ה אלא אף אותנו גאל עמהם.
                      מתוך הגדה של פסח

א. התחברות לנקודת הבראשית

באגדה של פסח אומרים לנו חז"ל: "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". דרישה זו היא כמעט בלתי אפשרית. יציאת מצרים אירעה לפני למעלה מ 3,300 שנה. קשה מאוד לאדם לחזור אחורה למציאות כל כך רחוקה, ולהרגיש כאילו הוא היה שם. צריך הרבה דמיון לצורך כך. האם חז"ל מבקשים מאיתנו תרגיל בדמיון? לְמה בדיוק התכוונו חז"ל?
נראה לפרש כי כוונת חז"ל היא שהיהודי יתחבר רעיונית עם נקודת הבראשית של היותנו עם. מי שיזדהה עם יציאת מצרים, יסכים אִתה, יאמין בה, הרי שהוא מקבל על עצמו את כל המשתמע מכך. ובזאת הוא מקיים: "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".

ב. מה הדבר הכי חשוב בליל הסדר?

נשאלת השאלה, מהו המניע למצוה זו? מה עומד מאחורי הציווי: "חייב אדם..."? מה עומד בבסיס של ההתחברות ליציאת מצרים? או ממה חששו חז"ל שרצו למנוע את הפרץ וחייבו אותנו להתחבר לנקודת הבראשית?
נראה לומר שחז"ל חששו ש"מרוב עצים לא יראו את היער". כלומר, בליל הסדר יש ליחיד מצוות רבות ועניינים רבים. היחיד עלול להפסיד את העיקר בגלל התעסקות בדברים חשובים אחרים.
ישנו חשש גדול, שבליל הסדר בפרט ובחג הפסח בכלל אנו נזדהה עם דברים הקשורים ליציאת מצרים ולאו דווקא עם יציאת מצרים גופא. כל אחד לפי אישיותו ואופיו יזדהה עם עניין אחר הקשור באופן ישיר או עקיף עם יציאת מצרים.
למשל, יש מי שיזהה עם ערך החרות בכלל, או עם "חירות העמים". יש מי שיזדהה עם הקורבנות בבית המקדש. יש מי שיתחבר יותר לחווית העליה לרגל וההמוניות הציבורית בירושלים ועוד כל כיוצא בזה. כלומר יש חשש, שהגם שכולם חוגגים את קורבן הפסח, או לחלופין את ליל הסדר, בכל זאת כל אחד יחגוג רעיון אחר.
התורה רוצה שבליל הסדר כולם יזדהו ויתחברו לנקודת הבראשית, ליציאת מצרים. היא היא המצוה של ליל הסדר, וזה כל עניינו. כל הזדהות אחרת מחטיאה את המטרה. אשר על כן חז"ל הביעו את הרעיון הזה בציווי: "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".

ג. יציאת מצרים – יסוד האמונה

לאור כל האמור לעיל, עדיין נשארת השאלה, מה כל כך חשוב להתחבר לנקודת הבראשית?
כאשר יהודי מתחבר ליציאת מצרים גופא, כלומר מכיר בעובדה כפי שמסופר בתורה, ובפשטות: מאמין ביציאת מצרים, הרי שהוא מכיר ומאמין ביסוד כל התורה כולה. יציאת מצרים היא שורש האמונה . לא לחינם עשרת הדברות מתחילים באמונה ביציאת מצרים: "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים..." .
הדיבר הראשון מכריז על ה' המוציא אותנו מארץ מצרים. ומאחר וכך אנו מחוייבים לו ולתורתו. מי שמקבל על עצמו שה' הוציא אותנו ממצרים, למעשה, מקבל על עצמו את קיום התורה כולה.
לכן כאשר אנו חוגגים את ליל הסדר, אנו אמורים להתמקד ברעיון אחד מרכזי: ה' הוציא אותנו ממצרים. להכיר בכך, להאמין בזאת. וממילא אנו מקבלים על עצמנו את כל המתחייב מכך.

ד. יציאת מצרים- מהלך הכולל עניינים רבים

העולה מכל האמור לעיל, שיציאת מצרים אינה עוד נקודה בהיסטוריה של עם ישראל. להכיר ביציאת מצרים ולהאמין בה, אין זה עוד מצוה אחת. יציאת מצרים פירושה מהלך אלוקי ארוך. מהלך שמתחיל בבחירת האבות, ברית בין הבתרים, גזירת הירידה למצרים, הגאולה ממצרים, מעמד הר סיני, קבלת תורה ומצוות, כניסה לארץ ישראל. ועם כל המטען הזה ליצור בארץ ישראל עם מאוחד ומיוחד שחי על פי התורה ומקיים תורה ומצוות. עם שנועד לתכלית ברורה – קידוש שם שמים בעולם.
אשר על כן מי שבליל הסדר מקבל על עצמו את המהלך של יציאת מצרים, כלומר, מאמין ביציאת מצרים, הרי זה כאילו קיבל על עצמו את כל המהלכים הנ"ל ואת קיום התורה והמצוות.

ה. נקודת ההתחלה היא אך ורק יציאת מצרים

לסיכום, נראה שמי שירצה להתנער מכל התורה והמצוות, עלול לעשות זאת בפריקת עול אחת- התכחשות ליציאת מצרים. אלא שגם "שלומי אמוני ישראל" עלולים לרצות להתחיל את ההיסטוריה היהודית בנקודה אחרת ולאו דווקא מתוך כפירה.
אכן יש חשש גדול, שהעם ירצה להתחיל את ההיסטוריה שלו בנקודה אחרת ולא ביציאת מצרים, וזאת מתוך רצון להתחדשות. נקודות כאלה הן רבות: הכניסה לארץ, לאחר הכיבוש והנחלה, תחילת מלכות בישראל, בניין בית המקדש וכל כיוצא בזה. במשך הזמן יגבר הרצון להתחיל את ההיסטוריה בנקודה יותר "מודרנית" ויותר חדשה. התחלה של ההיסטוריה היהודית בכל נקודה אחרת חוץ מיציאת מצרים, הרי זאת כפירה בעיקר! כפי שהסברנו לעיל, יציאת מצרים היא יסוד האמונה. יציאת מצרים מחייבת אותנו לרבונו של עולם. כלומר, יציאת מצרים מחייבת אותנו לתורה. אשר על כן, מי שלא יתחיל את ההיסטוריה ביציאת מצרים הריהו ככופר בכל התורה כולה. משום כך ברור לנו אם כן, מדוע חשוב בליל הסדר לחרוט על דגלנו את יציאת מצרים. כל אחד חייב להרגיש כאילו הוא יצא ממצרים. כלומר, כל אחד חייב לקבל על עצמו את האמונה במהלך האלוקי הגדול הנקרא "יציאת מצרים"