שיחות הר"ן/רעו
ספרו לי שפעם אחד היה מדבר עם אנשיו, והיה מוכיח ומיסר אותם הרבה בדברים על שעדין אינם עובדים השם יתברך כרצונו, כדרכו הטוב תמיד לדבר רק מזה. אחר כך אחר שהוכיח אותם הרבה, אחר כך נתרצה להם קצת והתחיל לקרבם ולדבר עמהם רכות ואמר: מה אני רוצה מהם, הלא אף על פי כן הם אנשים כשרים. והתחיל לדבר על לבם וכו'. אחר כך ענה ואמר: בודאי אתם אנשים כשרים אך אלו השם יתברך קטן כמו אנכי בודאי היה די מאד העבודה שלכם אבל באמת השם יתברך גדול מאד מאד. על כן בודאי צריכין לחזק בכל פעם ברצון חזק לעבדו כראוי לעבד אותו יתברך אשר לגדלתו אין חקר. והרים אז את עצמו והגביה ידיו למעלה ואמר: אבל השם יתברך גדול כל כך וכו' כנ"ל, ונשא ידיו למעלה בתנועה נפלאה לרמז על הפלגת גדלתו יתברך: