לדלג לתוכן

שיחות הר"ן/רכא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



הָיָה מִתְלוֹצֵץ מְאֹד מֵהַלּוּחוֹת שֶׁלָּנוּ אוֹ שֶׁלָּהֶם, לְהַבְדִּיל, שֶׁכּוֹתְבִים הַמְּאֹרָעוֹת וְהַשִּׁנּוּיִים, כְּגוֹן קַר וְחַם וְכוּ’, וְעַל פִּי הָרֹב אֵינָם מְכַוְּנִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל.

עָנָה וְאָמַר: אִם כֵּן, שֶׁיּוֹדְעִין, יֹאמְרוּ נָא הַשִּׁנּוּיִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּעַצְמוֹ; כִּי כִּמְעַט בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִשְׁתַּנִּים בָּעוֹלָם שִׁנּוּיִים הַרְבֵּה מְאֹד בְּיוֹם אֶחָד, כִּי יֵשׁ קֹר וָחֹם וְגֶשֶׁם וָשֶׁלֶג וְרוּחַ וַאֲוִיר צַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שִׁנּוּיִים רַבִּים אֵין־מִסְפָּר שֶׁנַּעֲשִׂין בְּיוֹם אֶחָד עַל פִּי הָרֹב. וּמִי יוּכַל לְכַוֵּן וְלֵידַע זֹאת? מָה רַבּוּ מַעֲשֵׂי ה’ מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו. אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת (ע"פ תְּהִלִּים צב). עַל פִּי חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם כָּל הַשִּׁנּוּיִים הַנַּעֲשִׂים בְּיוֹם אֶחָד (וְגַם בְּסִפְרֵי הַתְּכוּנָה בְּעַצְמָם מְבֹאָר שֶׁעִנְיָן זֶה שֶׁל הַלּוּחוֹת הַנַּ”ל אֵינוֹ בָּרוּר כְּלָל. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסוֹף סֵפֶר “נֶחְמָד וְנָעִים” עַיֵּן שָׁם).