שיחות הר"ן/קנז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁאָמַר שֶׁכְּבָר אָמַר כַּמָּה תּוֹרוֹת עַל חוֹלַאַת שֶׁלּוֹ. כִּי אַחַר שֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְגְ הִזְכִּיר כִּמְעַט בְּכָל תּוֹרָה מֵעִנְיַן הָרֵאָה, שֶׁזֶּה הָיָה הַחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ, כִּי הָיָה לוֹ חֳלִי הַהוּסְט (שִׁעוּל, שַׁחֶפֶת), רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁהוּא חֳלִי הָרֵאָה.

וְאָמַר שֶׁכְּפִי רִבּוּי הַתּוֹרוֹת שֶׁאָמַר עַל זֶה כְּבָר הָיָה רָאוּי לְהִתְרַפֵּא, אַךְ הַחִסָּרוֹן הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה שֶׁל הַשּׁוֹמְעִים, שֶׁאֵין אֱמוּנָתָם חֲזָקָה כָּל כָּךְ.