שיחות הר"ן/קמו
שיך להתורה ״קשיא ראשי תבות ׳שמע י"י קולי אקרא׳ (כ) (בלקוטי תנינא סימן מ"ו), קדם תבת ״ועל כל פנים השם יתברך שומע קולו, שזה ישועתו״,
שנראה לי שחסר שם: והעקר כי הצעקה בלבו בעצמה הוא בחינת אמונה, כי אף על פי שבאים עליו כפירות גדולות וקשיות, עם כל זאת מאחר שצועק - על כל פנים בלבו בודאי עדין יש בו ניצוץ ונקדה מהאמונה הקדושה, כי אם חס ושלום לא היה בו עוד שום נקדה מהאמונה כלל, לא היה צועק כלל. נמצא שהצעקה בעצמה הוא בחינת אמונה. והבן זה.
וגם על ידי הצעקה זוכין לאמונה, הינו: שהצעקה בעצמה הוא בחינת אמונה, כנזכר לעיל, רק שהאמונה הוא בקטנות גדול, ועל ידי הצעקה בעצמה יכול לזכות לאמונה, הינו: להעלות ולגדל את האמונה עד שיסתלקו הקשיות ממנו. ואפלו אם אינו זוכה לזה עדין, אף על פי כן הצעקה בעצמה טוב מאד, וכנזכר לעיל: