שיחות הר"ן/קמב
שיך למה שאמר רבנו זכרונו לברכה על פסוק ״אודיע אמונתך בפי״ (תהילים פט ב), שעקר האמונה תולה בפה של האדם וכו', בלקוטי תנינא סימן מ"ד
ראה זה מצאתי מכתב יד החברים בבאור יותר קצת, וזו לשונו: כשנופל לאדם ספקות באמונת הבורא יתברך שמו, יאמר בפה מלא: ״אני מאמין באמונה שלמה שהוא יחיד ראשון ואחרון״. כי ידוע שיצר הרע נמשך מגבורות הנפולין, ויש גבורות דקדשה שבהם ממתיקים הגבורות דקלפה; והדבור הוא בחינת גבורות דקדשה, כמו שכתוב: ״וגבורתך ידברו״. נמצא, כשיאמר ״אני מאמין״ כנ"ל הוא גבורות דקדשה, ובזה הוא ממתיק את הספקות, שהוא בחינת גבורה דקלפה.
וזהו שאמרו בגמרא: ״לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע״, דהינו: שבגבורות דקדשה ממתיק גבורות דקלפה.
וזהו שאמרו בגמרא שמי שרוצה שלא יהיה רגזן יהיה דבורו בנחת; נמצא שהדבור בנחת הוא אינו כל כך רגז. והשתיקה משתק הרגז, אבל הדבור בפה מלא הוא בחינת רגז, שהוא בחינת גבורה, כנזכר לעיל:
(כתב יד החברים והוא שיך לסימן רס"ג בחלק ראשון):