שיחות הר"ן/קלד
שיך לסימן ער"ה בלקוטי חלק ראשון, המתחלת: דע שכל מצוה וכו' נעשה ממנה נר וכו', עין שם.
עתה שמעתי מאחד ששמע גם כן זה הענין מפיו הקדוש ובאר הדבר יותר קצת, שאמר שיש אחד שנר שלו אינו יכול לדלק כי אם איזה שעה - מחפש עם הנר אותה שעה שדולק, ואחר כך נכלה הנר ואין לו במה לחפש; ויש אחד שנר שלו דולק איזה שעות יותר, ויוכל לחפש יותר, אבל אחר כך נפסק; ויש שנר שלו דולק יום אחד; ויש שדולק עוד יותר ויותר; אבל יש אחד שיש לו הרבה נרות נפלאים כאלו שדולקים ומאירים לעולם ועד, ואינם נכבים לעולם, והוא זוכה לחפש בגנזיא דמלכא תמיד לעולמי עד ולנצח נצחים, אשרי לו.
והנה מזה מובן שגם אנשים כשרים פשוטים זוכים בעולם הבא לחפש בגנזיא דמלכא, אבל החפוש שלהם הוא רק לפי שעה, כפי המצוות שלהם; ובודאי גם זה הוא זכיה גדולה ונפלאה מאד מאד, כי אפלו כשמחפש בגנזיא דמלכא איזה שעה - יוכל גם כן למצא שם אוצרות נפלאים שיוכל לחיות בהם חיי עולם הבא לנצח; אבל חייו יהיה רק כפי מה שימצא באותה השעה.
אבל מי שזוכה שנרות מצוותיו מאירין ודולקין יותר ויותר, בודאי ימצא רב טוב בגנזיא דמלכא יותר ויותר; וכן כל אחד ואחד כפי מה שנרות מצוותיו דולקין יותר.
אבל הצדיק הגדול זוכה לחפש תמיד בגנזיא דמלכא ונרות שלו לא יכבו לעולם ועד. ועוד יש בזה דברים בגו. ודי בזה: