שיחות הר"ן/סו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


[צריך להכריח עצמו לתפילה]

הזְהיר מאד כמה פעמים להתפלל בכח גדול, להכניס כל כחו בדבורי התפילה, וכמבואר מזה בספריו הקדושים בכמה מקומות.

ואמר כמה פעמים שהאדם צריך להכריח עצמו מאד לתפילה, לא כמו שאומרים קצת שאין להכריח עצמו לתפילה, רק אדרבא, צריכין להכריח עצמו מאד מאד בכל הכחות לתפילה.

שוב אמר: כשאדם מתפלל בכונה, דהיינו שמקשר המחשבה אל הדיבור, ומטה אזנו ושומע מה שהוא מדבר, אזי הכחות נמשכין ממילא לתוך דיבורי התפילה, כי כל הכחות מצפין ומסתכלין תמיד על זה שימשכו ויכנסו בתוך דיבורים קדושים.

על כן כשמתפלל בכונה נמשכין ונכנסין כל הכחות שלו ממילא לתוך התפילה וזוכה להתפלל בכח גדול אף על פי שאינו מכריח עצמו לזה, כי הכחות נמשכין ממילא לתוך דיבורי התפילה כשמתפלל בכונה: