שיחות הר"ן/סד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



מן התנשאות וגדולה אין ראיה כלל, כי ההתנשאות הוא דבר בפני עצמו. לפעמים עושים דבר שעל ידי זה זוכין לגדולה והתנשאות וכיון שעלה לא ירד. ומצינו במלכי ישראל שבשביל דבר אחד זכו למלוכה עד דור רביעי כמו שכתוב: "בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל" (מלכים ב י', ל'), ודבר זה באמת קשה להבין. על כל פנים זה הדור רביעי מוכרח שיפסק אצלו הגדולה והמלוכה ואפילו אם יעשה דבר זה שעשה זקנו ויותר ויותר מזה לא יועיל מחמת שנגזר כבר שאצלו יפסק המלוכה. והוא צריך לסבל עונש אבותיו (נמצא שהוא פליאה נשגבה מאד כי אבותיו זכו על ידי דבר זה לבד למלוכה עד דור רביעי, והדור הרביעי בעצמו שכבר מוחזק במלוכה מאבותיו אינו מועיל לו שום דבר אפילו אם יעשה אותו הדבר שעשה אבי זקנו לא יועיל לו שתימשך מלכותו יותר לדורות שאחריו. ואפילו אם יעשה מה שיעשה לא יועיל מאחר שכבר נגזר שאצלו יפסק המלוכה והוא דבר תמוה מאד והבן) ובאמת אין אנו מבינים דרכי ה'. על כל פנים נמצא שלפעמים אחד עושה דברים טובים הרבה ואף על פי כן אין לו גדולה מחמת שמוכרח על פי הגזירה שיפסק אצלו הגדולה כנזכר לעיל. ולפעמים אדם זוכה לגדולה על ידי דבר אחד אפילו עד דור רביעי והבן: