שיחה:שולחן ערוך אורח חיים שיא ח
(לג) שהרי הכינו וכו' - היינו אפילו אם לא חשב בהדיא לשכב עליו חשבינן ע"י מעשה זו כאלו חשב ואם חשב בהדיא מהני אפילו בלא כר וכסת וכמו שכתב הרמ"א:
(לד) וכן אם חשב - פי' אפילו הניחו להקש על המטה בסתמא ואח"כ חישב עליו עכ"ל. תמוה שלפ"ז יצא שהרמ"א שאותו מסביר המשנ"ב בסקל"ד חולק על המחבר בסק"לג ששם כתב המשנ"ב בדעתו שאפילו הניח בסתמא ולא חשב בהדיא כלל לשכב עליו בכ"ז יכול לנענע הקש בידיו ואילו כאן כתב בדעת הרמ"א שמניחו בסתמא צריך אח"כ לחשוב לכאו' בהדיא שישכב עליו כדי שיהיה מותר לנענע בידו, ואולי יש חילוק בין לא לחשוב בהדיא בשעת הנחה ששם מספיקה דעתו בסתמא לבין הניחו בסתמא ששם צריך לחשוב עוד פעם בהדיא כמש"כ בדעת הרמ"א ועיין.