שיחה:שולחן ערוך אורח חיים שא לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בביה"ל, ד"ה אם צריך לו. עיין במ"ב די"א דהיינו שירא שלא יגזלוהו ולכאורה לפי מאי דמסקינן לקמן דמותר במקום פסידא להוציא המעות שלא כדרך הוצאה א"כ למה בעי רמ"א כלל הכא מנוקבים אפילו לענין להוציאם בידו מי חמיר איסור מוקצה מהוצאה ע"י שינוי ואולי י"ל דהרמ"א קאי הכא להקל אליבא דכו"ע דשם הלא הוא רק לדעת היש מתירין: עכ"ל.

קשה לי, אם כן מדוע ברשות הרבים אסור לצאת בהם וחייב חטאת כמבואר בדברי השו"ע? והרי לקמן מסקינן שהיכן שיש חשש פסידא מותר להוציא את המעות שלא כדרך הוצאה וצ"ע.
אחר כך ראיתי בסעיף הבא ששם הוי שלא כדרך הוצאה ולכן מותר במקום פסידא שאל"כ יעבור על איסור תורה כמש"כ במשנ"ב שם משא"כ כאן הוי צרור וזה כדרך הוצאה וכל קושית הביה"ל הייתה דמי חמיר איסור מוקצה מהוצאה ע"י שינוי דשניהם אסורים רק מדרבנן ויש להתירם כדי שלא יעברו על איסורי תורה.
---- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.