שיחה:שולחן ערוך אורח חיים רעג ד

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יט) ואפילו וכו' - ר"ל אף דשם כל הקידוש הוא רק בפה"ג לבד מ"מ כיון דהיא מצוה ועיקרו נתקן שלא בשביל הנאה אלא מצוה עליו כשאר מצות משו"ה מוציא אחרים אע"פ שאינו נהנה כקידוש הלילה ולא דמי לברכת המוציא של שבת של כל השלש סעודות דאינו מוציא אם אינו אוכל עמהם דאף שהם חוב אין החוב עליו משום מצוה אלא כדי שיהנה מסעודת שבת ואין להמצוה עצמה חוב דהא אם הוא נהנה ממה שמתענה א"צ לאכול כדאיתא בסימן רפ"ח ע"כ אין מוציא אחרים אם אינו אוכל עמהם. עכ"ל.

קשה לי הרי אם רצה להתענות ונהנה מזה גם קידוש אינו צריך וא"כ מדוע יוציא אחרים אף אם אינו נהנה בעצמו ונראה לומר שמה שאינו מקדש אם נהנה מתעניתו היינו משום שאין זה קידוש במקום סעודה כיוון שמברכת המוציא פטור אבל באמת מצד עצם הקידוש היה אמור להיות חייב אף היכן שנהנה מתעניתו כיוון שהוא נתקן כמצוה כשאר מצוות ולא בשביל הנאה.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.