שיחה:שולחן ערוך אורח חיים רסח ג

בביאור הלכה כתב בסופו:

ומ"מ קשה, דהלא התה"ד הביא ראיה לדינא הנ"ל, וז"ל:

וכעין זה איתא במרדכי פ"ק דברכות, דהיכא דידע דיו"ט הוא ונתקל בלשונו וחתם בשל שבת, א"צ לחזור לראש הברכה אלא חוזר בתוך כדי דבור וחותם בשל יו"ט [והובא זה לקמן בסימן תפ"ז ע"ש], אלמא כה"ג לאו טעות מקרי, עכ"ל התה"ד.

ושם תבות מקדש השבת אינם שייכים כלל ליו"ט כמו תבת אתה ששייך לקדשת, ואפ"ה לא מקרי טעות והוי כאלו לא אמר התבות כלל, וה"נ כה"ג וצ"ע: עכ"ל.

ואין לתרץ ששם שונה, כיוון שחותם בשל שבת, שגם יו"ט מיקרי שבת, שא"כ מדוע רק אם ידע שהוא של יו"ט וטעה בשבת א"צ לחזור? והרי גם היכן שטועה וסבור שהוא של שבת לא יצטרך לחזור, דיו"ט מיקרי שבת. מיכאל 62.219.125.3 12:18, 7 בנובמבר 2017 (IST)

לכאורה דווקא לפי התירוץ שלך צריך להיות ראיה לדעת השו"ע, כי פה מצינו מקרה שיש בו חילוק בין זוכר ששבת ובכ"ז טועה לבין מקרה ששכח לגמרי אפילו שהלשון שייכת גם לטועה. בדיוק כמו השו"ע אצלנו. שלום אורי • שיחה • י"ט בחשוון ה'תשע"ח • 00:57, 8 בנובמבר 2017 (IST)