שיחה:מ"ג רות א א
כתיב והקדמות[עריכה]
האם בכתיב לא מנוקד ראוי לשמור על הכתיב החסר המקורי של הטקסט? לעניות דעתי נחטיא בכך את המטרה, שכן הקורא המצוי לא אמור לדעת שהאות פ"א במילים "שפט השפטים" נקראת בחולם. עלינו להחליט האם שומרים על הכתיב המקורי ואז מנקדים את הטקסט המקראי, מה שיכפיל (לפחות) את הזמן והמאמץ הכרוכים במשימה; או שנוותר ונעבור לכתיב מלא. - נחום, מוצאי שבת, חצות ורבע, 5.06.2005
לדעתי יש להשמיט את הקדמות המפרשים. אין להן מקום במהדורה מקוונת, שאמורה לתת לקורא את הפירוש הרלוונטי לפסוק ותו לא. - נחום
- שלום ושבוע טוב נחום! (כדאי לך ליצור שם משתמש!)
- לגבי כתיב - אין לי תשובה ברורה, רק התחלתי לחשוב על זה. דני התחיל לשים את הפסוקים בכתיב המסורה, ונימוקיו עמו. לדעתי צריך לחשוב על אופציות לתת את הטקסט המקראי בכל האפשרויות, והמשתמש יבחר מה טוב לו.
- צריך לזכור גם שעצם המונח "מקראות גדולות" קשור, בראש ובראשונה, לעצם הטקסט המקראי בכתיב המסורה כולל ניקוד וטעמים (אפילו יותר מהמפרשים!). אבל כרגע יש בעיה עם הניקוד בויקימדיה. (ראה "ויקיפדיה:ניקוד" בויקיפדיה).
- לגבי הקדמות המפרשים אני מאוד לא מסכים. ההקדמות הן חלק אינטגרלי גם של ה"מקראות גדולות" (בכל הטובים מדפיסים את ההקדמות), וגם לעצם הפירושים עצמם. זה לא הוגן כלפי המפרשים עצמם להשמיט את הקדמותיהם. קל מאוד לשלב את ההקדמות במספר דרכים יעילות במהדורה מקוונת. Dovi 21:55, 4 יוני 2005 (UTC)
תרגום התרגום[עריכה]
עקרונית אני מסכים שהתרגום העברי אמור לתרגם את הארמית לעברית ולא להביא את התנ"ך, אבל כאן זה א. מתבקש (כי זה המקור הברור) ב. הפסוק עצמו הוא תרגום בהיר ומדויק ענינית של הארמית המופיעה כאן. מאחר ושני התנאים מתקיימים יחדיו (אם לא אז לא) הכנסת הפסוק המקורי רק תיטיב עם ההבנה. מארי סאלם 11:14, 4 במרץ 2008 (IST)