שיחה:כן, מוטב (רחל)
אפשרויות ניקוד אחרות[עריכה]
- אפשר לקרא את השיר אחרת. הנה שלש חלופות:
- א. והדרור לי יִקָּרֵא שנית - אמנם בהתאמה עם הצלילים של השורה המקבילה, מתאים לה להיות בבניין הקל ולא נפעל.
- ב. הבחירה בצורת ההפסק הֶעָבָר, היא אולי לצורך ההתאמה לניקוד החרוז המקביל המָר. - אך מוכח שלא כתבה בהגיה אשכנזית, שהרי חרזה את שנית עם הושיט. אילו היה זה בהיגוי האשכנזי, היה נהגה שֵייִנִיס בגלל התי"ו הרכה חסרת הדגש הקל, בעוד הושיט נהגה כמו תּ עם דגש קל. באופן זה המלים לא מתחרזות. ולכן, אם ממילא אינה חורזת לפי הגיה אשכנזית אין כל משמעות להבדל בין פתח לקמץ.
- ג. בה אֶדֹּם... - אמנם "בה יחיד" הוא אכן אולי כפל דברים, כמו וחזקתי וקדשתי.
מר דרור[עריכה]
- האם היא היתה קשורה עם אדם ושמו מרדכי או שחק?
- מוּטָב...הַמָּר, וְהַדְּרוֹר לִי יִקְרָא...עִם שַׁחַק וְעִם הַשָּׂדֶה
זהו הֶרמז מקראי וכן הֶרמז לדברי חכמינו.
במקרא, ברשימת הסמים לעשיית הקטורת של המשכן (המבנה המקודש של בני ישראל בעת מסעם במדבר סיני בטרם הגיעם לארץ המובטחת), נאמר:
- וְאַתָּה? קַח לְךָ בְּשָׂמִים: רֹאשׁ מָר דְּרוֹר - חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם - מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם,
- וּקְנֵה בֹשֶׂם - חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם. וְקִדָּה - חֲמֵשׁ מֵאוֹת. ...- בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ
- וְשֶׁמֶן זַיִת - הִין.
- וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ: רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ.
- ... קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה - בַּד בְּבַד יִהְיֶה.
- וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת - רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, מְמֻלָּח, טָהוֹר, קֹדֶשׁ.
- וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק,
- וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד, אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה.
ובדברי חכמינו:
- מרדכי מן התורה מנין? דכתיב: מר דרור - ומתרגמינן: מירא דכיא.
ההקשר הוא דברי חכמינו על הכנת הקטורת, על בסיס הכתוב בספר ויקרא:
- וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ, וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ...
- וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ - מִלִּפְנֵי ה'
- וּמְלֹא חָפְנָיו קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה, - וְהֵבִיא מִבֵּית לַפָּרֹכֶת.
- וְנָתַן אֶת הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁ - לִפְנֵי ה',
- וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטֹרֶת אֶת הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדוּת - וְלֹא יָמוּת.
הנה דברי חכמינו:
- תַּנְיָא: רַבִּי נָתָן אומֵר כְּשֶׁהוּא שׁוחֵק? אומֵר:
- הָדֵק הֵיטֵב! הֵיטֵב הָדֵק!
- מִפְּנֵי שֶׁהַקּול יָפֶה לַבְּשמִים...
- ...ושלש מנין יתירין שמהן כהן גדול מכניס מלא חפניו בים הכיפורים.
- נותן אותה למכתשת בערב יום הכיפורים, ושוחקן יפה יפה כדי שתהא דקה מן הדקה.
- כדתניא: 'דַקָּה'?! - מה תלמוד לומר? והלא כבר נאמר ושחקת ממנו הדק?!
- מה תלמוד לומר דקה? כדי שתהא דקה מן הדקה...
- תַּנְיָא: רַבִּי נָתָן אומֵר כְּשֶׁהוּא שׁוחֵק? אומֵר:
-- (משתמש:פשוט [משה] ♫ שיחה) • ב' בתמוז ה'תש"ף • 20:10, 23 ביוני 2020 (IDT)
- השיר הדק היטב היטב הדק של משתמש:פשוט. -- (משתמש:פשוט [משה] ♫ שיחה) • ב' בתמוז ה'תש"ף • 20:23, 23 ביוני 2020 (IDT)