שיחה:דניאל בתרגום עברי (גורדון)

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מידע על התרגום[עריכה]

בכרך הקטן "כתובים" שבסוף סדרת המקרא "עם באור חדש" מאת ש. ל. גורדון, רשום הערה מאת העורך בסוף הטקסט של דניאל (עמוד 48):

חלקי הפירוש המובאים להלן נמצאו בתוך עזבונו הספרותי-המדעי של ש. ל. גורדון ז"ל, שנפטר אור ליום א בכסלו תרצ"ד. בראש העמוד הראשון של כתב-היד צין התאריך: יום ה, יג בתשרי תרצ"ג; משנע שבתאריך זה התחיל של"ג בכתיבת ביאורו לספרים האחרונים של התנ"ך - דניאל, עזרא, נחמיה ודברי הימים. מחמת מחלתו שנתגברה עליו באותו זמן, כשנה לפני פטירתו, לא הספיק להכין אלא את ראשית הפירוש של ספר דניאל, ואף זה בניסוח ראשון ובצורה לא-מושלמת. לפיכך ראינו לנכון שלא לשלב את החומר המועט בתוך גוף הספר, כמנהגו של המפרש בביאורו לתנ"ך, אלא להביאו בסוף הספר.
(הוצאת ש. ל. גורדון)

כלומר, בכרך "כתובים" שיצא לאור לאחר פטירתו של של"ג בסוך שנת 1933 - יש לדניאל תרגום עברי לפרקים הארמיים (ב-ז), וכן בסופו את פירושו של של"ג לראשיתו של הספר. לעזרא יש גם תרגום לקטעים בארמית, אבל אין כלל פירוש, וכן לנחמיה ולדברי הימים.

תרגומו של של"ג לארמית שבדניאל ועזרא נדפס מנוקד. התרגום מדויק, ולרוב אפשר לומר עליו בצדק שהוא תרגום מילולי. ברוב המקומות הוא צמוד לא רק לטקסט של המקור, אלא אף לסדר המלים והביטויים שבטקסט הארמי. נראה בתרגום גם מאמץ חלקי לחקות את לשון המקרא העברי, ובמיוחד את לשונם של ספרים הקרובים לו בזמן (כמו מגילת אסתר). לרוב התרגום של של"ג הוא נוח לקריאה (למרות שהוא מילולי), אבל לפעמים יש בו שימוש בביטויים לא-ברורים, ומקומות מסוימים שאפשר אפילו לשפר את הקירבה למקור הארמי.

רוב התרגומים המודפסים היום בתנ"כים ובסדרות הפירושים בימינו דומים מאד ללשונו של תרגום של"ג, וניכר שנשענו עליו. בחלק מהפסוקים התרגום זהה לחלוטין, וברובם יש לכל היותר שינויים קלים (כמו בסדר המלים או שינויים בצורות דקדוקיות או בניקוד). רק במיעוט בפסוקים יש הבדלים גדולים ומשמעותיים. Dovi 13:40, 22 דצמ' 2004 (UTC)