שושנת העמקים ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מעשה נפלא מרבינו ר' משה בן ר' דוד מללוב זצ"ל (רבי משה מלעלוב תאריך פטירה: י"ג טבת ה-תרי"א)

סיפר בפה קדשו בנוסח וניגונים עמוקים מני ים מרבינו הרשב"ן זצ"ל רבי שלמה ב"ר נפתלי קרליבך זי"ע ההרים רקדו כאלים גבעות כבני צאן...

ההרים בכו וגעו לעולם! היודעים אתם שה' אחד? היודעים אתם שאלוהי יעקב עוד חי...

והמעשה הוא, הדברי יחזקאל משינובה והקדוש מללוב (ר' משה בן ר' דוד מללוב בעל ההילולא) כאשר הם היו צעירים, בערך בני עשרים ואחת, הם ישבו בירושלים, הם ישבו בירושלים על ההר בירושלים, ומישהו אמר להם, היכולים אתם לראות את ההרים רוקדים, והוא ענה כן! אני רואה, שאל אותו השני, מדוע הם רוקדים? ענה לו, האין אלה הרי ירושלים עיר הקודש?

והקדוש מללוב ענה: לא, יודע אתה מדוע הם רוקדים, כי אנחנו שני חברים טובים, שיושבים על ההר בכזאת אהבה. האמן לי ידידי, שתי התשובות הן אמת! ואולי אנו יכולים לשמוח קצת יחד באהבה ווהעולם כולו ירעד טיפה, לפחות טיפה, בוא נלך...

מלפני אדון חולי ארץ... מלפני אלוקי יעקב...