שולחן ערוך יורה דעה שפב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

אם צריך לחלוץ מנעל בבית הקברות אחר שנקבר המת נתבאר בסימן שע"ה:

הגה: י"א שצריך לילך יחף מבית הקברות לביתו אם מת אביו או אמו (כל בו בשם ר"י), ולא ראיתי נוהגין כן:

מפרשים

 

ש"ך - שפתי כהן

(ג) ולא ראיתי נוהגים כן. היינו משום רשעת העובדי כוכבים כדאיתא בכל בו בעל דין זה ובזה נסתלקה תמיהת הב"ח על הרב ע"ש מיהו היכא דליכא חשש דרשעת העובדי כוכבים יש לחלוץ מיד בבית הקברות כדלעיל ר"ס שע"ה וסימן שע"ו ס"ד:
 

באר היטב

(ג) ראיתי: היינו משום רשעת העובדי כוכבים מיהו היכא דליכא חשש דרשעת העובדי כוכבים יש לחלוץ מיד בבה"ק כדלעיל ריש סימן שע"ה וסי' שע"ו עכ"ל הש"ך. וכתב הט"ז דלפי מ"ש המרדכי דאם הולך לפני השר ויש הקפדה עליו אם ילך בלא מנעלים יתן עפר במנעליו וילך ע"כ ה"ה במקום סכנה ובכ"מ שצריך לילך במנעלים יעשה כן. וכתב עוד בסי' שפ"א בשם אחיו הגאון מוהר"י דיש להתיר לאשה רחיצת הליבון אפי' תוך ז' ומ"ש רמ"א דתוך ז' אסור לרחוץ ללבישת ליבון הוא תימה דהא לאו רחיצה של תענוג היא והא דאסור רחיצה של טבילה מפני שהיא ללא צורך כיון שאסורה בתשמיש המטה אבל רחיצה של ליבון אמאי תיאסר ועכ"פ נראה דגם רמ"א לא נתכוין אלא שלא תרחוץ שהרי אפשר לה ללבוש לבנים בלא רחיצה לגמרי רק שהחלוק יהיה נקי כמ"ש בסי' קצ"ו ס"ג בהג"ה דבשעת הדחק סגי בהכי ובתשובת מ"ב מתיר אפי' לרחוץ בתוך ז' ללבוש לבנים וחולק על הרמ"א אלא דמ"מ למעשה נ"ל דלא תרחוץ אלא פנים של מטה ותלבוש חלוק נקי לא לבן ממש והמחמיר בזה לדחות לבישת הליבון לגמרי הוא מן המתמיהים עכ"ל. וכתב מהרש"ל מהר"ם היה בעל ברית תוך שלשים יום של אביו ורחץ בלילה שלפני המילה ונתן טעם דהוה כרגל לגביה דידיה וחומרא בעלמא נהגו אבותינו ברחיצה ע"כ.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש