שולחן ערוך יורה דעה שכח א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך יורה דעה · שכח · א · >>

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

בשעה שיפריש חלה יברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש תרומה (או להפריש חלה) (טור) לפיכך אסור לאיש להפריש חלתו ערום מפני שאי אפשר לו לברך כשהוא ערום אבל האשה מותרת והוא שיהו פניה שלמטה טוחות בקרקע (ובמקום שמפרישין ב' חלות לא יברך רק כשמפרישין הראשונה) (כל בו)

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(א) או להפריש כו'. מיהו להפריש תרומה עדיף טפי כדאיתא בב"י בשם הפוסקים ובפסח נוהגות הנשים לומר להפריש תרומה חלה וכ' הב"ח דטועין דבכל השנה יש לברך תרומה חלה וכ"מ בדברי מהרש"ל ומביאו בפרישה ס"ג דבכל השנה יש לומר תרומה חלה ועי' בדרישה סעיף ד':

(ב) ערום. אע"פ שהוא יושב מפני שערותו בולטת משא"כ באשה. טור:

(ג) רק כשמפרישין הראשונה. שהרי השניה אינה אלא להיכרא בעלמא כדלעיל סימן שכ"ג:


ט"ז

או להפריש חלה. כ' רש"ל ע"כ נוהגים לומר תרומה חלה שניהם עכ"ל ותמיהני דאכתי נימא שמא חלה היא העיקר ולא תרומה וא"כ הוה תיבת תרומה הפסקה בין הברכה לתיבת חלה ובהדיא כ' בסמ"ק שאין כאן קפידא ואיזה שירצה יאמר ואותן נשים שמשנות בפסח בחלה מן המצות ממה שאומרים כל השנה פשיטא שטעות הוא בידם דמה שינוי יש בזה לענין ברכה. ומשמע כאן דאין צריכין לומר מן העיסה אלא די כשאומרות להפריש חלה ואמאי נהגו לומר מן העיסה ואע"ג דהדין הוא כן לאפוקי להפריש חלה מקמח מ"מ אין בו צורך לענין ברכה וכי צריכין להזכיר פרטי הדינים בברכה ולעיל סי' כ"ח בברכת כסוי שאומרים בעפר כתבנו שם הטעם למה אומרים הפרט וכאן איני יודע בו צורך:

באר היטב

(א) או:    וכתב רש"ל ע"כ נוהגים לומר שניהם תרומה חלה עכ"ל ומשמע דא"צ לומר מן העיסה ואע"ג דהדין הוא כן מ"מ א"צ להזכיר פרטי הדינים בברכה וע"ל סימן כ"ח שכתבתי הטעם למה אומרים בברכת כיסוי בעפר עכ"ל הט"ז.

(ב) ערום:    אע"פ שהוא יושב מפני שערותו בולטת משא"כ באשה. טור.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש