שולחן ערוך יורה דעה שטז א

הלוקח בהמה מהעובד כוכבים ואין ידוע אם בכרה וילדה ה"ז ספק בכור ויאכל במומו לבעלים ואינו לכהן שהמוציא מחבירו עליו הראיה בין אם לקחה תוך שנתה או אחר שנתה ואפי' אם העובד כוכבים מסיח לפי תומו שכבר בכרה אינו נאמן:

(וסימנים שבסדקי קרניה אין מעלה ולא מוריד לסמוך עליהם) (הגהות מרדכי פ' האשה):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(א) תוך שנתה כו'. ולא אמרי' ודאי בכור הוא כיון דעדיין אינה בת שנה אם כן לא ילדה כבר:

(ב) ואפי' אם העובד כוכבים מסיח לפי תומו כו' דלהשביח מקחו אומר כן דבהמה שבכרה קונים אותה ביוקר מפני שחלבה היא טובה יותר ממבכרת ועוד שידועים בה שתסתכן בלידה עכ"ל עט"ז וכ"כ הב"ח אבל הדרישה כתב דהיכא דאיכא משום להשביח מקחו פשיטא דלא מהימן אלא אפי' במסיח לפ"ת אפ"ה אינו נאמן דלא עובד כוכבים נאמן במסיח לפ"ת אלא באיסור דרבנן עכ"ל וכן בפסקי מהרא"י סי' ק"ל וז"ל ומטעם דעובד כוכבים מסל"ת לא מלאני לבי לסמוך עליה לחודיה ואף ע"ג דמשמע שפיר באשר"י פ"ג דבכורות דהא דלא מהימנינן עובד כוכבים מסל"ת היינו טעמא משום דתלינן להשביח מקחו קמכוון הא איכא דמוכחא מילתא דלא מכוין לכך מהימן מ"מ בי"ד כתב סתם מסל"ת לא סמכינן עליה ותו דאמרינן בפרק הגוזל בתרא דאין עובד כוכבים מסל"ת כשר במילי דאורייתא אלא בעדות אשה בלבד וצ"ע בדבר עכ"ל והכי משמע מדברי הרב לקמן סעיף ג' דאפילו מסל"ת שלא להשביח מקחו לא מהני אי לאו דחולבת וע"ל סי צ"ח ס"ק ב':

(ג) וסימנים כו'. ולא עוד אלא אפילו מכיר שהיא זקנה אין חלב פוטר. שם ומביאו ד"מ:

(ד) שבחדקי קרניה. וה"ה שאר סימנים כיוצא באלו וכן משמע בעט"ז:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

מסיח לפי תומו. עיין מה שכתבתי בסעיף ג':

באר היטב

עריכה

(א) ואפי': כתב הש"ך דמשמע מדברי הרב בס"ג דאפילו מסל"ת שלא להשבית מקחו לא מהני אי לאו דחולבת.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}