שולחן ערוך יורה דעה רצה ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

מותר לזרוע זרעים וזרע אילן כאחד וכן מותר לערב זרעי אילנות ולזרעם כאחת שאין לך כלאים באילנות אלא הרכבה בלבד בין אילן בירק בין ירק באילן בין ירק בירק שאינו מינו ואפילו עץ סרק על עץ מאכל או עץ מאכל על עץ סרק:

מפרשים

 

ש"ך - שפתי כהן

(ב) מותר לזרוע כו'. משמע אפי' בארץ ישראל מותר ואזיל לטעמיה בב"י אבל באמת לא כוון יפה אלא נראה עיקר כדעת הטור דבארץ ישראל אסור דנהי דמשום הרכבת אילן ליכא איסורא דכלאי זרעים מיהא איכא כדלקמן ר"ס רצ"ז בהל' כלאי זרעים וכן כתב הב"ח ושאר אחרונים:

(ג) על עץ מאכל כו'. משמע הא ע"ג סרק אפילו שאינו מינו שרי וכדלקמן סעיף ו' בהג"ה:
 

ט"ז - טורי זהב

וזרע אילן כאחד. בטור כתוב בזה דמותר בח"ל וכת' ב"י דמשמע דבא"י אסור בזה ולא דק דהא מתניתין ורמב"ם בא"י איירי ואפ"ה התירו עכ"ל וכ"כ לעיל מיניה בסמוך בשם הרמב"ם פ"ה דכלאים ובדרישה רצה ליישב דאותו היתר היינו מחמת איסור הרכבה אבל מ"מ יש איסור מחמת כלאי זרעים ואח"כ דחה אותו תירוץ ומו"ח ז"ל כתב כן בפשיטות דכ"כ הרמב"ם בפרק ה' מהלכות כלאים בהדיא שלא כדברי ב"י ואני אשתומם כשעה חדא על כל אלו החכמים דבאמת בפ"ה לא הוזכר מידי מזה אלא בפ"א כ"כ בהדיא וז"ל ומותר לזרוע זרעים וזרע אילן כאחד וכתב הראב"ד ע"ז דלא מיחוור והוכיח מירושלמי שזרעים עם האילן אסור וא"כ הכל ניחא דודאי הטור ס"ל כהראב"ד דמחמיר והיינו בא"י ותמוה הוא איך אשתמיט מינייהו השגת הראב"ד בזה והיותר תימה דבכ"מ לא הקשה כלום על הראב"ד בזה וכאן כתב שהוא פשוט ונלמד ממשנה וע"כ ברור דהב"י לא דק במ"ש על הטור:
 

באר היטב

(ב) זרעים:    כ' הש"ך משמע אפילו בא"י מותר אבל באמת לא כיון יפה אלא נראה עיקר כדעת הטור דבא"י אסור דנהי דמשום הרכבת אילן ליכא איסורא דכלאי זרעים מיהא איכא עכ"ל וכ"כ הט"ז דכן מוכח מהירושלמי שזרעים עם האילן אסור וע"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש