שולחן ערוך יורה דעה ערב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן ערב | >>

ראו סימן זה בתוך: טור יורה דעה · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה

דין רוחב הדפים
ובו ארבעה סעיפים:
אבגד

סעיף א[עריכה]

אין עושין ספר תורה לא ארכו יתר על היקפו ולא היקפו יתר על ארכו (פירוש יכוין שיהא חוט המקיף יריעות כל הספר לאחר שיתפור ויגלל ארוך כשיעור ארכו) (טור).

וכמה הוא ארכו?    בגויל ששה טפחים שהם כ"ד אצבעות ברוחב אגודל של יד; ובקלף או פחות או יותר. והוא שיהא ארכו כהיקפו.

וכן אם עשה בגויל פחות מששה טפחים ומיעט הכתוב או יתר על ששה והרחיב בכתב עד שיהיה ארכון כהיקפו -- הרי זה כמצוה. (והעמוד שבתוך הספר יש אומרים דמצרף להיקף) (טור בשם הרא"ש).

סעיף ב[עריכה]

אורך כל שיטה שלשים אותיות כדי לכתוב "למשפחותיכם" שלשה פעמים. ולא תהיה קצרה מזה כדי שלא יהא הדף נראה כאגרת. ולא ארוכה יותר על זה כדי שלא יהיו עיניו משוטטות בכתב (ל' רמב"ם פ"ז מהלכות ס"ת ד"ד).

סעיף ג[עריכה]

אין עושין יריעה פחות משלשה דפין ולא יותר על שמונה. נזדמנה לו יריעה בת ט' דפין -- לא יחלקנה בענין שיהיו ג' דפין באחת וששה בשניה, אלא שיהיו ד' באחת וחמשה בשניה.

במה דברים אמורים? בכל היריעות שבספר חוץ מבאחרונה. אבל בסוף הספר אפילו פסוק אחד עושין אותו דף לבדו ותופרים אותו עם שאר יריעות.

סעיף ד[עריכה]

כשיגמור את התורה צריך שיגמור באמצע שיטה שבסוף הדף. ואם נשאר מן הדף שיטין הרבה -- מקצר ועולה. (ועושה אותיות ארוכות ממטה למעלה כדי שתחזיק תיבה אחת ד' וה' שיטין) (טור)

ומתחיל מתחלת השיטה שבסוף הדף ולא יגמור את השיטה ומתכוין עד שיהיה "לעיני כל ישראל" באמצע שיטה שבסוף הדף.