ש"ך על יורה דעה ערב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

(א) אגודל כו'. כתב הרמב"ם פ"י מהל' ס"ת דין ט' רוחב גודל האמור בכל השיעורים האלו ובשאר שיעורי תורה כולה הוא אצבע הבינוני וכבר דקדקנו בשיעורו ומצאנוהו רחב שבע שעורו' בינוניות זו בצד זו בדוחק והן באורך שתי שעורות בריוח ע"כ ומביאו המבי"ט ח"ב ס"ס קע"ג דף ס"ט ריש ע"ד וע"ש:

(ב) י"א כו'. מיהו צריך שיעור לעובי העמוד כדמשמע ברא"ש וטור ודעת הרמב"ם בהלכות ספר תורה דהיקף ו' טפחים בלא עמודיה הם ע"ש שהאריך בנתינת סדר היאך יעשה הרוצה לכתוב ספר תורה שיעלה לו ארכו כהיקפו:


סעיף ב[עריכה]

(ג) למשפחותיכם ג"פ כו'. כתוב בהגהת מיימוני בשם הר"ח דהיינו שיעור טפח וכתבו עוד בשמו דהיינו דוקא בכתיבה דקה אבל בכתיבה גסה הכל לפי הנוי ואפילו יותר מטפח וכ"כ הטור ושאר פוסקים ואין עיניו משוטטות כיון שהכתיבה גסה וכן נוהגין:

(ד) שלא יהא עיניו משוטטות כו'. כשהשיטות ארוכות וטועה בראשי השיטות:


סעיף ג[עריכה]

(ה) אין עושין יריעה פחות מג' דפין ולא יותר על שמונה. כצ"ל:

(ו) אפילו פסוק אחד. אע"פ שאין בפסוק האחרון תיבות כמנין השיטות יעשה אותיות ארוכות ממטה למעלה כדי שתחזיק תיבה א' ד' או ה' שיטין כדי שיסיים בסוף הדף. טור. ומשמע הא יש הרבה פסוקים יכול לכתוב בכל שיטה תיבה אחת כמנין השיטין מיהו כל זה בסוף התורה כיון שאי אפשר בענין אחר אבל באמצע התורה אין לעשות כן לא להמשיך האותיות לארכן ולא לרחבן אלא יכתוב כהלכתן וכדלקמן סי' רע"ג מיהו אם אירע שהסופר כתב כן לא נפסל בשביל כך וכן משמע בפרישה: