שולחן ערוך יורה דעה רסט/שו"ע

סעיף א

ש"ך-א גר"א-א באה"ג-א דין תורה שמותר לגר שישא אמו, או אחותו מאמו, שנתגיירו. אבל חכמים אסרו דבר זה, כדי שלא יאמרו: "באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה". וכן גר שבא על אמו או אחותו, והיא בגיותה – הרי זה כבא על ארמית.

סעיף ב

כיצד דין גרים בעריות של שאר בשר? אם היה נשוי כשהוא עובד כוכבים לאמו, או לאחותו מאמו, ונתגיירו – מפרישין אותם. ואם היה נשוי לשאר עריות, ונתגייר הוא ואשתו – אין מפרישין אותם.

סעיף ג

עובד כוכבים אסור בשאר האם אחר שנתגייר מדברי סופרים. ומותר בשאר האב, אף על פי שיודע בודאי שזה שארו מאביו, כגון תאומים שדבר ברור הוא שאביו של זה הוא אביו של זה; אף על פי כן לא גזרו על שאר אביו.

לפיכך נושא הגר אשת אחיו מאביו, ואשת אחי אביו, ואשת אביו, ואשת בנו, אף על פי שנשאת לאחיו או לאחי אביו או לבנו אחר שנתגיירו. וכן אחות אמו מאביה, ואחותו מאביו, ובתו שנתגיירו – מותרות לו. ויש אוסרים באשת אביו (טור, בה"ג).

אבל אינו נושא לא אחותו מאמו, ולא אחות אמו מאמה, ולא אשת אחיו מאמו, שנשאה אחיו מאמו אחר שנתגיירה. אבל אם נשאה אחיו כשהיה עובד כוכבים – הרי זה מותרת לו.

סעיף ד

שני אחים תאומים שהיתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה – חייבים משום אשת אח. אבל לא חולצין ולא מיבמין.

סעיף ה

הנושא גיורת ובתה הגיורת, או שתי אחיות מן האם – יושב עם אחת מהן ומגרש השניה.

סעיף ו

נשא גיורת ומתה – מותר לישא אמה או בתה, שלא גזרו אלא בחייהן.

סעיף ז

מותר לאדם לישא שתי אחיות גיורות מן האב, שלא גזרו בשאר האב.

סעיף ח

השניות כולן – לא גזרו עליהם בגרים. לפיכך מותר הגר לישא אם אמו. ונושא אדם גיורת ואם אמה, או בת בת בתה, וכן בשאר השניות.

סעיף ט

גר שנתגייר ואשתו עמו – צריכים לפרוש זה מזה שלושה חודשים, להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה.

ואם אינו רוצה לקיימה – אין צריכה גט, אלא יוצאה ממנו בלא גט (נ"י פרק נושאין על האנוסה).

סעיף י

לעניין עדות, אפילו אחים מן האם מעידים זה לזה, דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי.

סעיף יא

לענין דין, גר כשר לדון דיני ממונות, והוא שתהא אמו מישראל. אבל אם אין אמו מישראל – פסול לדון את ישראל, אבל לחבירו גר דן.

ולחליצה פסול, אפילו לחליצת גרים, עד שיהא אביו ואמו מישראל.