שולחן ערוך יורה דעה רסג ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך יורה דעה · רסג · ה

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

תינוק שמת קודם שיגיע להיות בן ח' מלין אותו על קברו בצור או בקנה ואין מברכין על המילה אבל משימים לו שם לזכר שירחמוהו מן השמים ויחיה בתחיית המתים:

הגה: ואין עושין אפי' בי"ט שני של גליות דאסור לקבור ביו"ט הנפלים דאפי' לטלטלו אסור (הגהות מרדכי פר"א דמילה והג"א פ"א) ואסור למול עובד כוכבים שלא לשם גרות אפי' בחול (ב"י בשם ר' ירוחם ס"ס רס"ו):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ו) קודם שיגיע כו'. כלומר קודם שנימול וה"ה הגיע לבן ח' אלא שלא נימול בחיים מחמת איזה סיבה:

(ז) ואין עושין כו'. כבר כתבו המחבר בא"ח סי' תקכ"ו ס"י:

(ח) ואסור למול לעובד כוכבים כו'. לכאורה משמע מדברי הרב דמשום איסור מילה בעובד כוכבים נגעו בה וכן משמע בב"י ס"ס רס"ו וכ"כ בעט"ז להדיא הטעם דכיון דאין כוונתו לגייר למה נסיר חרפתו ממנו ולהחתימו בחותם ברית קודש עכ"ל אבל א"א לומר כן דבש"ס פ"ב דע"א בסוגיא דמורידין ומעלין (דף כ"ו ע"ב) גרסינן ת"ר ישראל מל העובד כוכבים לשום גר לאפוקי לשום מורנא דלא ופירש"י תולעת שיש לו בערלתו דלא דאסור לרפאותו בחנם דהא אמרן לא מעלין ולא מורידין וכ"כ התוס' שם דטעמא הוא דאסור לרפאותן בחנם אבל בשכר שרי וכ"כ הרמב"ם סוף הל' מילה וז"ל עובד כוכבים שצריך לחתוך ערלתו מפני מכה או שחין שנולד בו אסור לישראל לחתוך אותו שהעובד כוכבים אין מעלין אותו מידי מיתה ולא מורידין אותו אליה אע"פ שנעשה מצוה ברפואה זו שהרי לא נתכוין למצוה עכ"ל הרי דלא אסור אלא משום רפואה הא לאו הכי ליכא איסורא משום מילה ושרי אפי' שלא לשם גירות כגון בשכר וכה"ג. וכ"כ המחבר והרב) והעט"ז גופיה לקמן סימן רס"ח ס"ט וכן משמע בר' ירוחם גופיה מדלא כתב דין זה בנתיב א' גבי דיני מילה רק בנתיב י"ז כתבו גבי דיני דהעובד כוכבים לא מעלין ולא מורידין ושאסור לרפאותן וא"כ צ"ל מ"ש הרב כאן בסתם שאסור למול עובד כוכבים שלא לשם גירות היינו משום שסמך עצמו אלקמן סי' רס"ח אבל דברי העט"ז א"א ליישב כן שהרי בפירוש כתב הטעם משום שלא להחתימו בחותם ברית קדש וזה אינו כמו שכתבתי:


ט"ז

שלא לשם גרות. נ"ל הטעם כיון שאמרינן דאברהם אבינו עומד ומבחין מי הוא שנימול שאינו מניחו לגיהנם וזה שמל את העובד כוכבים מבטל סימן המילה בישראל:

באר היטב

(ג) קודם:    וה"ה הגיע לבן ח' אלא שלא נימול בחיים מחמת איזה סיבה. ש"ך. (ואם קברו התינוק תוך שמונה ימים בלתי נימול בצור מותר לחטט ולמולו בצור. ת' כנסת יחזקאל שאלה מ"ד).

(ד) גרות:    כתב הט"ז נ"ל הטעם כיון דאמרינן שאברהם אבינו עומד ומבחין מי שהוא נימול אינו מניחו לגיהנם וזה שמל את העובד כוכבים מבטל סימן המילה מישראל עכ"ל אבל הש"ך פירש דעושה כן משום רפואה כגון שצריך העובד כוכבים לחתוך ערלתו מפני מכה וכיוצא בו ואסור לרפאותו בחנם אבל בשכר שרי ע"ש.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש