שולחן ערוך יורה דעה רמו טו

היו השואלים אחד חכם ואחד ת"ח נזקקין לחכם תלמיד חכם ועם הארץ נזקקין לת"ח שניהם חכמים שניהם תלמידים שניהם עמי הארץ שאלו שנים בשתי הלכות או בשתי שאלות שתי תשובות שני מעשים הרשות ביד המשיב למי שירצה יקדים. (ממזר ת"ח יקדים לכהן עם הארץ) (לשון הטור בשם חז"ל):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(יג) ממזר תלמיד חכם כו'. בירושלמי דסוף הוריות ובשבת פרק הבונה סברין מותר לפדות ולהחיות ולכסות הא לישיבה לא אמר רבי אבין אף לישיבה ומייתי ליה הסמ"ג עשין קס"ב סוף דף ר"ז:

(יד) לכהן עם הארץ. כתוב בספר באר שבע דף כ"א ע"ג לאו דוקא ע"ה אלא שאינו שוה בחכמה לישראל כו' ומיהו אפשר לומר דדוקא לישיבה ולברך ראשון וכל כיוצא בזה דלא תיקון בה מידי מפני דרכי שלום אבל לא לענין לפתוח ראשון בתורה שתקנו מפני דרכי שלום כו' ועיין שם שהאריך ובאורח חיים סימן קל"ה ס"ד נתבאר שהמנהג הפשוט שאפילו כהן ע"ה קודם לקרות לפני חכם גדול ישראל והוא שהכהן יודע לקרות עם הש"ץ מלה במלה ועיין עוד בספר באר שבע שהאריך וכתב במסקנא נמצא שיש ה' חלוקים בדבר שאין מצוה מן התורה להקדים את הכהן מכח וקדשתו אלא דוקא כשאין ישראל חכם גדול ממנו ואם הכהן תלמיד חכם אפילו אם הישראל חכם גדול עמנו מעליותא הוא להקדים את הכהן בגלל הכהונה כדחזינא ברבי פרידא ואינו אסור משום ומשנאי אהבו מות כיון דלאו עם הארץ הוא אבל אם הכהן עם הארץ אינו רשאי הישראל תלמיד חכם להקדימו לברך לפניו דרך חוק ומשפט בגלל הכהונה משום ומשנאי אהבו מות אבל אם הישראל תלמיד חכם נתן רשות לכהן עם הארץ לברך ברכת המוציא או ברכת המזון אין כאן בית מיחוש דהא חכם יכול ליתן רשות אפי' לישראל הפחות ממנו לברך ברכת המזון כדאי' בברכות דר' אמר לרב קדום משי ידך ואם הכהן תלמיד חכם ואין הישראל חכם גדול ממנו יכול הכהן ליתן רשות לישראל לברך לפניו בסעודה ואפילו בסעודת ברית מילה ונשואים דשכיחי בה רבים כיון דמסיק בש"ס פ' הנזקין דדרכי שלום דקתני במתניתין היינו לכדמר דאמר ל"ש דחולק כבוד למי שגדול ממנו אלא בסעודה אבל בב"ה לא וכיון דמסיק דאבית הכנסת נמי לא אמרן אלא דוקא בשבתות ויום טוב דשכיחי רבים ממילא ידעינן דבסעודה מותר אפי' שכיחי רבים משום דלא אתי לאינצויי שבעל הבית נותן לברך לאשר יישר בעיניו עד כאן:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}