שולחן ערוך יורה דעה רל א

מתירין שבועות ונדרים אפילו נשבע בהזכרת השם. (כן נהגו על פי ש"ס ופוסקים עיין בית יוסף):

הגה: ומ"מ לא ישאל עליו לכתחלה אלא מדוחק ועיין לעיל סימן ר"ג (הגאונים וע"פ).

כל נדר שיש בהתרתו נדנוד עבירה אין להתירו (הר"ד כהן וריב"ש סי' תל"ב).

י"א כל מי שנשבע שלא לעשות איזה דבר כגון שנשבע שלא למכור חפץ פלוני ועבר ומכרו אין במכירתו כלום הואיל ועבר על שבועתו. (במרדכי הגהות דשבועות):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(א) מתירין כו'. כתב בתשובת מהר"מ מינץ סימן ע"ג ומ"מ מתי שיבא לידי כה"ג להתיר להמון עם הפרוצים בנדרים אני משים עליהם להתענות בה"ב וכה"ג לפי האדם ולפי הנדר וכן ליתן מעות לדבר מצוה זהוב או כהאי גוונא לפי עשרו כדי שלא יזלזלו בנדרים שאומר מאי אכפת לי אם אשב"ע כל מה שארצה אלך אצל חכם ויתיר לי וכן שמעתי מרבותי עד כאן לשונו וכן נכון לעשות:

(ב) אלא מדוחק. או לצורך מצוה כן הוא בריב"ש בשם הרמב"ן שמביא בית יוסף ס"ס זה והוא פשוט:

(ג) נדנוד עבירה כו'. ע"ל סימן רכ"ח סט"ו:

(ד) י"א כו'. ובח"מ סי' ר"ח כתב הרב בסתם דמכירתו מכירה והסמ"ע שם פסק כהי"א דהכא שאני ע"ש שהאריך אבל הב"ח שם פסק דספיקא דדינא הוי והמע"ה וכן עיקר לפי שגם מתשובת הרא"ש כלל ז' סי' ד' נראה שחולק ע"ז שכתב דהא דאמר רבא בריש תמורה דאי עביד לא מהני היינו במצות שאי אפשר לבטלן ככל הנהו דמייתי התם אונס שגירש ותורם מן הרעה על היפה כו' אבל התקנה וחרם וכה"ג שאפשר לבטלו בהא מודה רבא דמהני כו':

ט"ז - טורי זהב

עריכה

יש אומרים כל מי שנשבע כו'. הטעם דכיון שעבר על השבועה אין במכירתו כלום כההיא דפ"ק דתמורה כל מאי דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני מידי וכבר נתבאר דלא קים לן הכי בח"מ סי' ר"ח בדברינו ולעיל בי"ד סימן רכ"ח סעיף ל"ה:

באר היטב

עריכה

(א) בהזכרת: כתוב בתשובת מהר"מ מינץ ומ"מ מתי שיבא לידי כה"ג להתיר להמון עם הפרוצים בנדרים אני משים עליהם להתענות בה"ב וכה"ג לפי האדם ולפי הנדר וכן ליתן מעות לדבר מצוה זהוב או כה"ג לפי עשרו כדי שלא יזלזלו בנדרים שאומר מאי איכפת לי אם אשבע כל מה שארצה אלך אצל חכם ויתירני וכן שמעתי מרבותי עכ"ל וכן נכון לעשות. ש"ך.

(ב) כלום: ובחושן משפט סי' ר"א כתב הר"ב בסתם דמכירתו מכירה ובסמ"ע פסק שם כהי"א דהכא ע"ש שהאריך והב"ח פסק שם דספיקא דדינא הוי והמע"ה וכן עיקר. ש"ך.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}