שולחן ערוך יורה דעה רלו א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך יורה דעה · רלו · א · >>

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה

שולחן ערוך

"נפש כי תשבע לבטא בשפתים" היינו שנשבע בין על דבר שעבר כגון שנשבע שאכל ולא אכל או שלא אכל ואכל; בין על דבר שהוא להבא כגון שאוכל ואינו אוכל או שלא אוכל ואוכל.

וכן כל דבר. אפילו אין בו לא הרעה ולא הטבה כגון שזרקתי לים ולא זרקתי או שאזרוק ולא אזרוק. ואפילו בדבר שאין בו ממש כגון שישנתי ולא ישנתי או שאישן ולא אישן. ואפילו בדבר שאינו יכול לעשותו אלא ע"י אחרים כגון שנתתי לפלוני או שלא נתתי או שאתן לפלוני או שלא אתן.

ואפילו נשבע על אחרים כגון שזרק פלוני צרור לים או שלא זרק.

כל אלו שבועות ביטוי הן ואם שיקר בשבועתו -- חייב קרבן.

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(א) ולא אישן כו'. היינו במפרש יום או יומים אבל ג' ימים או בסתם הוי שבועת שוא כדלקמן סעיף ד' וכן בלא אוכל וכ' הב"ח נראה דאפי' בסתמא אם אומר שבדעתו היה היום נאמן דלא הוי שבועת שוא וא"ת א"כ נשייליה מה היה בדעתו י"ל כגון שאמר שבדעתו היה כל מה שיהיה משמעות לשוני אי נמי כגון ששכח מה היה בדעתו וכדכתבו התוספות רפ"ג דשבועות דף כ' ע"ב וע"ל ר"ס ר"ח וסי' רל"ב ס"ק ל':


(ב) חייב קרבן. ע"ל סימן רל"ט סעיף י"ז ס"ק ט"ז:


ט"ז

באר היטב

(א) שלא אוכל:    פי' על זמן שאפשר בלא אכילה דאל"כ ה"ל תיכף שבועת שוא כיון דלא אפשר וכמ"ש בסימן רל"ב ס"ה באמר כל פירות שבעולם ט"ז.


(ב) אישן:    היינו במפרש יום או יומים אבל ג' ימים או בסתם הוי שבועת שוא כדלקמן ס"ד וכ' הב"ח נראה דאפי' בסתמא אם אומר שבדעתו היה היום נאמן דלא הוי שבועת שוא וא"ת א"כ נשייליה מה היה בדעתו י"ל כגון ששכח מה היה בדעתו וע"ל ריש סימן ר"ח וסי' רל"ב סי"ד.







▲ חזור לראש