שולחן ערוך יורה דעה רלד יז
<< · שולחן ערוך יורה דעה · רלד · יז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
נדרה והיא ארוסה ומת הארוס בין קודם שמיעה בין לאחר שמיעה ושמע האב וחזרה ונתארסה בו ביום אפילו כמה פעמים האב והארוס האחרון מפירין נדריה ואם לא שמע האב בו ביום ונתארסה לאחרים ושמע אחר כך אפילו אחר כמה ימים האב והארוס האחרון מפירים ביחד ביום שישמעו:
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
בין לאחר שמיעה. הטור כתב כן וכתב עוד והרמב"ם כתב שאין ארוס האחרון מפר בשותפות אב נדרים שנדרה בפני ארוס הראשון אא"כ לא שמע הראשון קודם שמת אבל אם שמע ומת אין האחרון יכול לבטל ולא נהירא עכ"ל וקושייתו של הטור הוא מדאמר שמואל בדף ע"א על מתניתין דארוס האחרון מפר בשותפות האב דאפילו נדרים שנראו לארוס אחר דהיינו ששמע אותו מפר אב ואחרון וב"י תירץ דגם הרמב"ם ס"ל כן והא דנקט הואיל ולא שמע הראשון דהיינו בדין שהעתיק בסמוך סעיף י"ט התם מיירי בגירושין ומספקא לן אי הוה גירושין הקמה אבל מ"מ לא יצא ידי חובתו הב"י בזה שהרי גם גבי מיתה כתב רמב"ם דוקא בלא שמע הראשון כמו שהעתקתי לשונו בסעיף ט"ז ומו"ח ז"ל כתב לפרש דברי הרמב"ם דס"ל שיש חלוק בדבר דאם הפר האב חלקו תחלה דקליש חלק הארוס הראשון בעינן שלא ישמע ראשון אבל בלא הפר האב תחילה אפילו שמע הראשון מפר האב עם האחרון ולא נראה כן חדא דמנא ליה להרמב"ם לפלוגי בהכי ותו דאדרבה מוכח בפי' שא"א לומר כן דהא אמר שמואל דקרא היו תהיה אתי דאחרון קאי במקום ראשון ומנ"ל דאפילו נראו נדרים לראשון דהיינו ששמע אפ"ה מפר אב ואחרון ת"ל עליה קרא יתירא הוא וא"כ דבהפר האב תחילה לא הוה בכלל קרא דעליה לרבויי שאפי' נראו לראשון מצי מפר ממילא לא היה נמי בכלל דהפסוק דהיו תהיה דהא עליה קאי אהיו תהיה וא"כ מנא לך דיהיה האחרון במקום הראשון כלל אלא ע"כ דישנו בכלל היו תהיה א"כ ישנו גם בכלל רבוי דעליה וזהו דבר ברור. ונלע"ד פשוט דהרמב"ם לא פסיק כשמואל בהאי דינא וטעמו מדאיבעיא לן בגמרא אי גרושין עושה הקמה או שתיקה ובעיין לא פשיט ממתניתן דארוס האחרון מפר עם האב ואם איתא דגירושין כהקמה היאך מצי אחרון להפר מאי דקיים הראשון ודחינן דהכא במאי עסקינן שלא שמע הארוס הראשון והבעי' נשארה בספיקא ואם איתא להא דשמואל דמפרש מתני' אפי' בנראו לארוס ראשון דהיינו ששמעה הוה הבעיא נפשטת ממתניתין ואזלה לה הדחייה אלא ודאי דלא קי"ל כשמואל בזה וכבר הביא הר"ן דף ע"ב הוכחה זאת להרשב"א דס"ל דבאמת נפשטת הבעיא מהא דשמואל והרמב"ן ס"ל דאינה נפשטת ונראה דלדידיה לא קי"ל כשמואל א"כ גם הרמב"ם דפוסק דהבעיא אינה נפשטת נ"ל דלא קי"ל כשמואל וכמו שכתבנו ויש מזה קושיא על דברי הטור כיון שגם הוא ס"ל דהבעיא לא נפשטה למה פסק כשמואל דאפילו נדרים ששמע הראשון מפר האב עם האחרון דהיינו דבריו סותרים זא"ז ונ"ל דדברי שמואל אינם הלכה לענין מה שאמר דבריו על התניא דהיינו בגירושין דבזה צריך דוקא שלא נראו לארוס ראשון אבל לענין מיתה שפיר קי"ל כותיה אפי' בנראו כנ"ל לדעת הטור וצ"ע ואין להקשות על מ"ש הרמב"ם שמע ארוס ראשון והפר ומת ואח"כ שמע האב ונתארסה לאחר בו ביום אביה ואחרון מפירין נדריה הרי לא אכפת לן בשמע הראשון התם שאני דכיון ששמע הראשון ועשה את שלו שהפר לא מקרי כלל נדרים שנראו לארוס ראשון דכאן נסתלק הראשון ועשה את שלו ומהראוי היה שהאב עצמו יפר אחר מיתת הראשון דנתרוקן לו רשות הבעל אלא דכיון שיש עכשיו ארוס אחרון צריך האב לשתף אותו ולא יפיר זולתו משא"כ בנראו לראשון דהיינו ששמע ושתק דעד מיתתו היתה ההפרה תלויה בו ולא הפרו יש לנו לומר כיון שלא הפר הוה כאלו קיים בפירוש ולא יועיל הפרת האחרון במקומו אלא דשמואל יליף דמהני מקרא דעליה והרמב"ם לא ס"ל כן בדרשא דעליה מטעם שכתבנו והכל נכון לדעת הרמב"ם וע"כ יש להחמיר להלכה כדעת הרמב"ם דלא מועיל הפרת הארוס האחרון עם האב אלא בלא שמע הראשון כנ"ל:
באר היטב
(כה) לאחר: והט"ז כתב דלהלכה יש להחמיר כדעת הרמב"ם דלא מועיל הפרת הארוס האחרון עם האב אלא בלא שמע הראשון ע"ש.