שולחן ערוך יורה דעה רה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך יורה דעה · רה · א · >>

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

האומר פירות אלו עלי או מין פלוני עלי או מה שאוכל עם פלוני עלי כבשר חזיר או כעבודת כוכבים או כנבלות וטריפות וכיוצא באלו וכן האומר לאשתו הרי את עלי כאמי או כאחותי או כערלה או ככלאי הכרם הרי אלו מותרים ואין כאן נדר ואם היה האומר עם הארץ צריך שאלה לחכם ומראין בעיניו שאשתו אסורה ושאותם פירות אסורים ומחמירים עליו שאין די לו בחרטה אלא צריך לפתוח לו פתח ממקום אחר ומתירים לו נדרו כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים:

הגה: יש אומרים דבזמן הזה לכולי עלמא דיינינן להו כדין עם הארץ לפי שרובן אינן בני תורה (תשובת הרשב"א) ומיהו י"א דאפילו בעם הארץ אין צריך שאלה רק באוסר אשתו עליו אבל לא בשאר נדרים (טור ועיין ס"ק ד'):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(א) הרי אלו מותרים כו'. דמדכתיב איש כי ידור נדר לה' ילפינן עד שידור בדבר הנדור וזה לשון הרמב"ם ריש (פרק ג') [פ"א] מהלכות נדרים הנדר נחלק לשני חלקים החלק הראשון הוא שיאסר על עצמו דברים המותרים לו כגון שיאמר פירות מדינה פלונית אסורים עלי כל שלושים יום או לעולם או מין פלוני מפירות העולם או פירות אלו אסורים עלי בכל לשון שיאסר הרי זה נאסר בהן ואף על פי שאין שם שבועה כלל ולא הזכרת שם ולא כינוי ועל זה נאמר בתורה לאסור איסר על נפשו שיאסר על עצמו דברים המותרים וכן אם אמר הרי הן עלי איסור הרי אלו אסורים וחלק זה הוא שאני קורא אותו נדרי איסור והחלק השני הוא שיחייב עצמו בקרבן שאינו חייב בו כגון שיאמר הרי עלי להביא עולה כו' האומר פירות אלו עלי קרבן או שאמר הרי הם כקרבן או שאמר לחבירו כל מה שאוכל עמך עלי קרבן או כקרבן או הרי הן עלי קרבן הרי אלו אסורים עליו מפני שאפשר שידור אדם קרבן ויעשה בהמה שהיתה חולין קרבן ותיאסר אבל אמר פירות כו' כבשר חזיר כו' הרי אלו מותרים ואין כאן נדר שאי אפשר שיעשה דבר שאינו בשר חזיר כבשר חזיר זה הכלל כל שמשום דברים המותרים כדברים האסורים אם אותו דבר איסור יכול לעשותו בנדר הרי אלו אסורים ואם אינו יכול לעשותו בנדר הרי אלו מותרים ע"כ:

(ב) צריך שאלה כו'. כתב ב"י בשם תשובת הרשב"ץ על מי שנאנס לאסור אשה אחת והתפיסה בדבר האסור י"ל דבמקו' אונס לא אחמרו רבנן להצריכו שאלה:

(ג) שאין די לו בחרטה. בכדו תהית כדלקמן סי' ר"ח דאם אינו מתחרט מעיקרו צריך לבקש לו פתח כדלקמן סי' רכ"ח אלא כאן מחמירין עליו דאפי' מתחרט מעיקרו לא סגי בחרטה ב"ח. וכתב הר"ן רפ"ב דנדרים דצריך שיהא ממקום אחר ואין פותחין לו בכבוד אמו כלומר אלו היה יודע שלא יהא כבוד לאמו בכך לא היה נודר דלא תימא כיון דליתא אלא מדרבנן פותחין בכך קמ"ל. הרשב"א ז"ל ע"כ:

(ד) ומיהו י"א כו'. והב"ח חולק דהשתא כ"ע כע"ה הן אפי' בשאר נדרים ודברי הרב נראין עיקר לפי שסוגית הש"ס מוכחת כן וכן דעת הרא"ש ור"ן ורבי' ירוחם:

(ה) רק באוסר אשתו עליו. דכיון שיצא לבטל מפריה ורביה החמירו. פרישה. והר"ן כתב ר"פ ב' דנדרים מפני שדרכו לאסור אשתו מתוך הקפדה כו' אבל שאר נדרים מתוך שאין מצויים כך לא החמירו כמתפיס בדבר האסור:


ט"ז

ואין כאן נדר. לפי שכל אלו אסורין מצד עצמן ואם כן אי אפשר לומר על דבר היתר שיהיה כזה דהא א"א שיהא גם זה אסור מצד עצמו כמו זה:

רק באוסר אשתו כו'. שלא יהא רגיל לומר עליה לשון איסור שמא יאסרנה ג"כ בדבר הנדור דההקפדה עם אשה מצוי:

באר היטב

(א) מותרים:    לפי שכל אלו אסורין מצד עצמן וא"כ אי אפשר לומר על דבר היתר שיהיה כזה דהא א"א שיהא גם זה אסור מצד עצמו כזה. ט"ז.

(וזה הכלל כל שמשים דברים המותרים כדברים האסורים אם אותו דבר איסור יכול לעשותה בנדר הרי אלו אסורים ואם אינו יכול לעשותה בנדר הרי אלו מותרים. הרמב"ם):

(ב) פתח:    כתב הר"ן דאין פותחין לו בכבוד אמו כלומר אלו היה יודע שלא יהא כבוד לאמו בכך לא היה נודר דל"ת כיון דליתא אלא מדרבנן פותחין בכך קמ"ל וכתב ב"י בשם תשובת הרשב"ץ על מי שנאנס לאסור אשה א' והתפיסה בדבר האסור י"ל דבמקום אונס לא אחמרו רבנן להצריכו שאלה.

(ג) בשאר:    והב"ח פוסק דהשתא כ"ע כע"ה הן אפילו בשאר נדרים ודברי הר"ב נראין עיקר. ש"ך.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש