שולחן ערוך יורה דעה קצב ב

שבעת ימים הללו מונים אותה משעה שהיא סומכת בדעתה ומכינה עצמה לחופה, אף על פי שלא נתקדשה עדיין.

הגה: ויש לסמוך הטבילה סמוך לבעילת מצוה בכל מה דאפשר (כך משמע במרדכי בשם רשב"ם ור"מ ורוקח בשם אביו ורבותיו ובהגהת מיימוני פרק י"א דהלכות איסורי ביאה), והמנהג לטבול הכלה ליל ד' אף על פי שלא תבעל קודם מוצאי שבת (מרדכי שם), אבל אין להרחיק הטבילה מן הבעילה יותר מזה. ואם לא תבעל במוצאי שבת, יש לה לבדוק עצמה בכל יום עד בעילת מצוה (שם בהג"ה ובתוספות פרק קמא דיומא דף י"ח), ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד אין להחמיר אם בדקה רק פעם אחת תוך ז' (בית יוסף). וכל חתן ישאל לכלה קודם שיגע בה, אם שמרה ז' נקיים, (הגהות שערי דורא):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ג) אע"פ שלא נתקדשה עדיין. משמע דכל שכן אם כבר נתקדשה דצריכה לישב ז' נקיים סמוך לחופה וכן הוא בבית יוסף ע"ש:

(ד) וכל חתן כו'. ועכשיו לא נהגו כך ונראה שסומכין על מה שהשושבינים רגילים להודיע להחתן אם היא טמאה:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

שבעת ימים. בטור הביא זה בשם הרשב"א וז"ל לא שתבעוה לינשא לאחר שנים עשר חודש שזמנה רחוק ואינה חומדת בכך כו' ודבר ברור דהרשב"א בעל סברא זאת לא סבירא ליה הא דהביא רמ"א בסמוך שאם לא תבעל צריכה לבדוק בכל יום שהרי הרשב"א כתב בת"ה הארוך דאפילו תוך שבעה נקיים אינה צריכה בדיקה כ"ש אח"כ אלא ס"ל שאינה צריכה אלא שתשב שבעה נקיים בחזקת שהיא טהורה ולא ס"ל דאח"כ יש עוד חימוד וע"כ קאמר כיון שעל כל פנים צריך שתמנה שבעה נקיים מן התביעה קודם שתנשא אין מועיל לה שתשב שבעה נקיים תכף אע"פ שתנשא אחר שנים עשר חודש דהא עכשיו אין לה שום חימוד עדיין אלא בשעה שתכין עצמה לחופה שאז יש לה חימוד ומה יועילו השבעה נקיים דעכשיו אלא ע"כ משעה שמכינים השכר לצורך החופה או משעה שמודיעין לה ואז מועילין השבעה נקיים אע"פ שיש עוד זמן רב להחופה כיון דבשעת התחלת התביעה שאז עיקר החימוד ישבה אחריו שבעה נקיים אח"כ הרי היא כשאר הנשים ואין לה לבדוק כלל. ובדרישה הוקשה לו למה לא אמר הטעם שתחזור ותחמוד לאחר זמן קודם החתונה אלא אמר הטעם שהזמן רחוק ואינה חומדת בכך דנ"מ אם תבעוה לינשא לאחר י"ב חודש והתחילה לספור שבעה נקיים וביום שלש או ארבע לספירתן נתרצו לכנסה צריכה לספור שבעה נקיים מחדש ולא מעת התביעה שהרי מעת התביעה לא היה חמדה ואזה נמי מסיק ואמר שמונין לה מכי רמו שערי כו' שאף שרגילין לעשות חופה ע"ד משל ארבעה שבועות אחר זה מ"מ מונין לה מאותה שעה דאם הסכימו ביני ביני לעשות חופה מיד אינה צריכה למנות שבעה נקיים חדשים עכ"ל הבין שעל כל פנים צריכה שתשב דוקא קודם החופה סמוך לה שבעה נקיים וע"כ כתב דכוונת הרשב"א כאן שאין מונין משעת התביעה אם תנשא אחר שנים עשר חודש כלומר שאם מונה עכשיו שבעה נקיים ובתוך שבעה נקיים נמלכו לעשות החתונה תיכף לא מועילים אלו השבעה נקיים כיון שלא היה חימוד אלא משעה שמכניסים לחופה ואם התחילו להכין שכר ומנתה שבעה נקיים ויש עוד איזה שבועות להחתונה ונמלכו לעשות אחר השבעה נקיים אינה צריכה מחדש שבעה נקיים ולפי דבריו אם לא הקדימו החתונה צריך שבעה נקיים קודם החתונה שנית ולא דק בפירושו זה דלרשב"א אחר שישבה שבעה נקיים משעת החימוד אינה צריכה לשום דבר אח"כ אלא הרי היא ככל הנשים אלא דשאר פוסקים החמירו שתבדוק משעה שמתחילין השבעה נקיים עד שתבעל והיינו לכתחלה כמ"ש רמ"א:

ליל ד'. כיון דבזמן התלמוד בתולה נישאת ליום הרביעי:

יש לה לבדוק כו'. הטעם בב"י דלעולם משתבעוה לינשא עד שתבעל איכא לספוקי דלמא חזיא מחמת חימוד עכ"ל ומ"מ אין חשש חימוד זה שוה לחשש חימוד דבסעיף א' דהתם בחימוד בשעת התביעה הוא ביותר ע"כ יש לחוש שם אפילו בדיעבד אבל הרשב"א לא ס"ל האי סברא דכל שקרוב לנישואין יש לה חימוד ג"כ אלא לא חשו רק לחימוד של שעת התביעה לחוד והש"ע פסק להחמיר:

באר היטב

עריכה

(ב) ישאל: ועכשיו לא נהגו כך ונראה שסומכין על מה שהשושבינים רגילים להודיע להחתן אם היא טמאה. ש"ך.

פתחי תשובה

עריכה

(ד) לסמוך הטבילה. עי' בתשו' אבן שהם סי' ט"ז דחתן שרוצה לבעול בעילת מצוה ביום חופתו קודם הלילה באור היום אחר החופה אסור אף בבית אפל אף דשאר כל אדם מותר בבית אפל כמ"ש בא"ח סי' ר"מ מ"מ להחתן אסור ע"ש הרבה טעמים לזה ועיין בתשובת נו"ב תניינא חלק יו"ד סי' קי"ז שלא כתב כן ע"ש:

(ה) לטבול הכלה. עי' באר הגולה מ"ש בשם של"ה שדיבר מרורות כו' ועי' בתשו' מעיל צדקה סי' י"ט שכתב ג"כ מרורות על המנהג הרע הזה ולבסוף העלה דעכ"ז אין החיוב להוכיחם בדברים מאחר שאינו מפורש בתורה. ומנוסה וברור הוא לנו שלא יקבלו אמרי' מוטב שיהיו שוגגין כו' ע"ש באריכות:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}