שולחן ערוך יורה דעה קכד ו

כל עובד כוכבים שאינו עובד אלילים יינו אסור בשתיה ומותר בהנאה ומגען ביין שלנו שוה ליינם שאסור בשתייה:

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

שאינו עובד אלילים כו'. כגון הישמעאלים ויליף לה מגר תושב למה שפסק בסעיף ב' דאינו אוסר רק בשתייה ואע"ג דשם כתב קיבל עליו ז' מצות שם קמ"ל רבותא דאפי' הכי אסור בשתייה אבל לענין איסור הנאה לא איכפת לן רק בעובדי כוכבים דכבר נתבאר דאיסור שתייה הוא משום בנותיהן ואיסור הנאה הוא משום עבודת כוכבים מ"ה כל שאינו עובד עבודת כוכבים אין כאן איסור הנאה ולדעת יש מקילין שהביא שם רמ"א מ"מ כאן נחית דרגא ולכל הפחות מותר בהנאה ובטור כ' בשם רשב"א דיש להקל בישמעאלים כיון דלא פלחו לעבודת כוכבים והקשה בדרישה ממ"ש ב"י לעיל בסי' זה בשם הרשב"א בלשון זה אלמא כל שקיבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים וז' מצות בני נח יינם לאו יין נסך לאסור בהנאה וכאן מיירי מחמת שלא יעבוד עבודת כוכבים לחוד והאריך לתרץ ואין כאן קושיא כלל דה"ק לעיל בין לר"מ אם קיבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבי' בין לחכמים בקיבל עליו לז' מצות ואנן קי"ל כחכמים דצריך בקיבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים גם ז' מצות וממילא בזה מותר עכ"פ אלא שיש קצת גאונים אומרים שיש להקל אפילו בשלא לעבוד עבודת כוכבים לחוד אפילו לחכמים מהא דרב יהודא ששלח לאבודרני ביום אידם כמ"ש ב"י ויש כאן תימה בדברי הב"י שכתב לתרץ דברי הרמב"ם אהדדי דר"י מיירי במקום שכל האומה אינה עובדת עבודת כוכבים וברייתא מיירי שאומתו עובדת עבודת כוכבים וקשה מאי פריך בגמרא והא תניא איזה גר תושב כו' דהיינו דברי ר"מ דצריך קבלה בפני ג' ומשני דהיינו לענין להחיותו ומאי קושיא כלל דהא רב יהודא מיירי בכל האומה אינה עובדת עבודת כוכבים וא"כ הברייתא נמי ס"ל דבמקבל שלא לעבוד עבודת כוכבים וכל האומה כן אזי מודה ר"מ דדי בכך אבל באם האומה עובדת עבודת כוכבים פליגי בה ר"מ ורבנן וצ"ע ליישבו:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}